Ashton//HEBREW - uncompleted

Four

לנקות את הבית של אשטון היה הרבה יותר קל ממה שחשבתי שזה הולך להיות. בגלל שאשטון גר לבד ורק מידי פעם הוא הזמין כמה אנשים לבית, והבית נשאר נקי הרבה זמן. ברוב הפעמים זה הרגיש כאילו לא הייתי צריכה לעשות הרבה. וכשעשיתי, בכל מקרה, זה הרגיש חסר טעם בשבילי לבוא לבית שלו, רק בגלל שלפעמים ניקיתי משהו שכבר היה נקי, אבל לא התלוננתי; הכסף היה טוב ואשטון היה חתיך.

רוב הפעמים הייתי קורעת את עצמי כדי לסיים את העבודה כדי שאוכל ללכת הבייתה להכין ארוחת ערב לאבא שלי, אבל היום זה היה שונה. לקחתי את הזמן לעשות את המשימות הכי קטנות כדי שלא אצתרך ללכת הבייתה. לא כמו בשאר הימים, אשטון היה בבית היום עובד במשרד שלו. לא ראיתי אותו הרבה, אבל רק שהוא יצא החדר לקחת שתיה או משהו מהמקרר.

לקחתי הפסקה קצרה, ישבתי על הכורסא שלו. לקחתי נשימה רדודה, מסתכלת על הטלפון שלי. חיכיתי להודעה מאבא שלי שישאל אותי למה לא חזרתי אתמול בלילה, אבל לא קיבלתי. נאנחתי, ממקמת את זרועי על גב כורסאת העור, ומסתכלת על התקרה הלבנה. "היי, לידיה." שמעתי את קולו של אשטון קורא. "סיימת? את צריכה שאני אקח אותך הבייתה?"

סובבתי את ראשי לכיוונו, וגללגלתי את ראשי לגב הכורסא. "למען האמת עוד לא סיימתי. פשוט הרגשתי קצת עייפה אז התיישבתי."

הוא הנהנן. "את מרגישה בסדר? אף פעם לא לוקח לך הרבה זמן. את נמצאת פה כמעט ארבע שעות." אשטון שאל,מתקדם לעברי.

משכתי בכתפיי, מתיישרת שהוא התיישב לידי. "אני בסדר, אני חושבת. אני פשוט מאוד עייפה היום."

"נשארת ערה בלילה? אבא שלך אמר לי שלא חזרת הבייתה אתמול." הוא אמר, משפשף את ידיו למעלה ולמטה בירכיו, בזמן שהתחיל להקפיץ את רגלו.

אשטון אף פעם לא יכל לא לזוז.

"אני לא מאמינה שהוא שם לב." מלמלתי, מתנשמת, מסתכלת על הציפורניים שלי ומשחקת בהם בעצבנות.

אשטון תפס את ידי מהשנייה, ועוצר אותי מלתפוס אותה. "יש לך הרבה הרגלים רעים." הוא אמר, עוזב את ידי.

"קיבלתי את זה מאמא שלי, אני חושבת." אמרתי, מקרבת את ידיי אלי. "אני סוג של פקעת עצבים, אני תמיד דואגת על משהו."

הוא חייך, מראה לי את הגומות המתוקות שלו. "לא, קיבלת את זה מאבא שלך. שהיינו צעירים יותר היו היה כזה בלאגן, דואג מכל דבר. לפני כל הופעה הוא היה מתאמן כל כך הרבה שהוא היה מקיא." אשטון אמר, בועט את רגליו על שולחן הקפה. "זה ההמינגס שבך, מתוקה."

הסתכלתי על אשטון, מאריכה את המבט. מכנסי הכדורסל הקצרים היו תלויים רפויים מסביב לרגליו, בעוד שחולצת הטי השחורה הייתה צמודה בשלמות על מסגרתו. ליקקתי את שפתי, נועצת מבט בגופו היפהיפה, אהבתי כל דבר בו. "ההמינגס שבי גרוע." אמרתי בשקט.