Ashton//HEBREW - uncompleted

six

"אתה יכול לספר לי עלייה?" שאלתי את אשטון בזמן שהתיישבנו בשולחן המטבח שלו.

הוא שלח לי חיוך קטן לפני שהניח את כוס היין על שפתיו. "למה את רוצה לדעת? כמו שאת אמרת, היא עזבה אותך." אשטון אמר, מלקק את שפתיו ומניח את הכוס על השולחן.

משכתי בכתפיי, מעבירה את אצבעותיי על שפתיי כוס היין, גורמת לקול זפוף גבוה. ״,אני יודעת מה היא עשתה, זה רק יהיה נחמד לדעת למה יש לה עדיין מקום בלב של אבא שלי. אוליי זה יגרום לי לשנוא אותה פחות לדעת איך היא באמת הייתה." אמרתי בשקט. "הדברים שחשבתי עלייה לא ממש נחמדים."

"מה את רוצה לדעת?" קולו היה רך ומבין, כמעט כאילו היה אכפת לו שאני פגועה.

"איך היא הייתה נראת? הדבר היחיד שאני זוכרת היה צבע השיער שלה."

הוא חייך, מטה את ראשו לאחור. "אמא שלך הייתה יפה. מייקל, קאלום, ואני כל כך קינאנו באבא שלך שזכה בה. הכרנו אותה מהתיכון, ארבעתנו היינו דלוקים עלייה לגמריי. אבל רק לאבא שלך היה ביצים. הוא הציע לה לצאת ביום ההולדת השש עשרה שלו." הוא אמר לי, לוקח עוד מהמשקה. "אם הייתי קצת צעיר יותר הייתי משיג אותה ראשון אבל זה היה לא חוקי."

"בת כמה היא הייתה?"

"ארבע עשרה. תמיד נמשכתי לבנות צעירות יותר." הוא התגרה. "כבר הייתי אחרי תיכון, אבל אביך, מייקי, וקאל, היו ג'וניורס (כיתה יא'). היא הייתה פרשמן (כיתה ט'), אבל היא הייתה ממש חתיכה." הוא המשיך. "את די נראת כמוה."

כיווצתי את גבותי, מנערת את ראשי. "אני ממש העתק של אבא שלי." הכחשתי, לוקחת לגימה מהיין האדום המר שלי.

הוא חייך. "אני יודע, אבל את עושה את הפרצופים האלה שאת מגלה רגש. היא עשתה אותו דבר. היא תמיד שיחקה בציפורניים כשהיא הייתה מאוד לחוצה." הוא אמר לי, נראה כאילו הוא בגן עדן כשהוא מדבר על אמא שלי, כאילו שהוא היה מאוהב בה.

לקחתי עוד מהמשקה, בודקת שזה נבלע. "שכבת איתה או משהו?" שאלתי, מוצאת הגיון בכל פרט קטן שהוא נזכר.

"הלוואי, בכנות. אבל זה אף פעם לא היה יותר מפנטזיה."

"אהבת אותה או מה? כי זה נשמע שכן."

הוא הנהן. "כן, כולנו אהבנו אותה. לוק פשוט היה עם יותר מזל להתחתן איתה." הוא אמר לי. "או חסר מזל, איך שלא תגדירי את המצב הזה."

לא הצלחתי לתפוס את זה. זה היה כאילו יש סיפור בין השורות על סיפור האהבה של אבא ואמא שלי שאבא שלי לא רוצה לספר לי. כאילו שהוא מסתיר בה משהו מעבר לסמים. הסתכלתי על אשטון, מעכלת את מה שהוא אמר. "למה היא הייתה כל כך מיוחדת?" שאלתי, משחקת עם השפה שלי. עיניו של אשטון נחתו על פי, מסתכלות על זה לשניה.

הוא לקח את ידו ומיקם אותה על שלי ומזיז אותה משפתיי. "אני לא בידיוק יודע, היה בה משהו מקסים. היא הייתה כל כך אנרגטית ואהבה לדבר עם כולם, אבל היה לה לב ענקי. היא אהבה כל דבר שראתה."