Ashton//HEBREW - uncompleted

Fifteen

"אני צריכה את העזרה שלך."

הייתי מיואשת. וינס ישב מאחורי, עם החיוך הקטן והשחצן שלו כשהסתובבתי כדי לדבר איתו. הוא הנהן לפני שקירב את ראשו. "איך אני יכול לשרת אותך?" הוא שאל.

הוצאתי חיוך חלש, קצת מובכת מהמצב שהתרחש. ליקקתי את שפתיי, נושכת את פנים הלחי שלי לפני ששואלת, יודעת שאני עומדת להשמע כמו לוזרית נואשת; משהו שתמיד ידעתי שנכון אבל אף פעם לא רציתי לחשוב על קיומו. "אני יודעת שרק נפגשנו ואנחנו בקושי מכירים.. ובכן, בכלל לא מכירים, אבל אני ממש צריכה את העזרה שלך."

הוא נראה מתעניין. נשען לפניי על השולחן שלו, שנינו באותה תנוחה כמו אתמול. "תסבירי בבקשה, אני באמת אשמח לדעת במה אוכל לתרום."

גלגלתי את עיניי, כבר שונאת את סיבת השיחה הזאת. "ובכן, אני חשבתי לעצמי אם אולי יש סיכוי שאתה תוכל במקרה להיות בערך החבר המזויף שלי לערב אחד?" מלמלתי במהירות.

חיוכו גדל ועיניו הוארו בשובבות. "ולמה את צריכה שאני אעשה את זה בשבילך?" הוא שאל עם צחוק בקולו. "זה קשור איכשהו לחבר המבוגר שלך עם הקשר ה'מסובך'?" 

נאנחתי, מהנהנת בראשי. "כן." הוצאתי בסוג של נהמה. "אבא שלי לא יכול לדעת שאני יוצאת עם מישהו מבוגר ממני."

הוא הנהן. "ומה אני אצתרך לעשות?"

משכתי בכתפיי, נשענת בקלות לעבר השולחן שלו. "לבוא ולצפות בפוטבול עם אבא שלי וחברים שלו, אולי גם פיצה וקצת בירה."

הוא חייך. "זה כל מה שאני צריך לעשות? לצפות בפוטבול ולאכול פיצה לערב אחד?"

"כלומר, הוא יחקור אותך ללא ספק."

"ברור שכן, אני אעמיד פנים להיות החבר שלך." הוא אמר בקול שמח גורם לי להיות שמחה... מאוד, מאוד שמחה.

חייכתי, לא יודעת איך להודות לו. "תודה לך, באמת. אתה לא יודע כמה זה חשוב לי. כאילו, הוא הציק לי כל כך הרבה וכל כך פחדתי. תודה לך!"

"אבל את צריכה למצוץ לי אחרי בית ספר." עדיין היה לו חיוך על השפתיים ועיניו הוארו בשעשוע, לגמריי חושב שהוא מצחיק.

הוצאתי את הלשון שלי אליו, משקשקת את ראשי. "אין מצב." 

הוא משך בכתפיו. "למה אבא שלך לא יכול לדעת על החבר המבוגר הזה?" הוא שאל כשהפעמון צלצל. 

"אממ... אסור לי ממש לצאת עם אף אחד מעל גיל עשרים." שיקרתי.

הוא הנהן. "קלטתי." 

לקחתי את ידי והנחתי אותה על הזרוע שלו, נותנת לו לחיצה קטנה. הוא חייך שעשיתי לו צמרמורת מהיד הקרה שלי. "באמת, תודה לך."

יום ראשון הגיע מהר משתכננתי. הייתי לחוצה, ההרגשה בבטן שלי הייתה לא מוחלטת. אבא שלי ביקש גם מנינה לבוא, להפתעתי. לא באמת חשבתי שהוא ישתמש בעצה שלי. זה היה מוזר לי לראות אותו עם אישה, שניהם ישבו ביחד בספה כשזרועותיו של אבא שלי מסביבה. לא היה אכפת לי לראות אותו איתה, הוא היה נראה במצב רוח מצוין, בכל מקרה זה היה שינוי-- שינוי שעוד לא התרגלתי אליו.