Sophia's World

פרק שמונה עשר:

"עלמה אני צריכה שתבואי אליי" אמרתי שענתה סוף סוף לשיחה,

"מה קרה?" שאלה בחשד,

"פשוט תבואי" אמרתי בקול חנוק,

"בדרך" ענתה במהירות וניתקה.

השיחה עם עמנואל ג׳ייק הזה חלפה בראשי כל דקה מהרגע שיצאתי מהבית קפה עד הרגע שלקחתי את הילדים שכרגע נמצאים בחדרם עם חבריהם לכיתה, אני מקווה שליאור יגיע לכאן בכדי להיפרד ואני אספר לו את מה שהיה.

דלת ביתי נפתחה, עלמה כבר יודעת על ליאור ורום שהם חיים, היא התיישבה לצידי ובחנה אותי, "מה קרה?" שאלה לאחר שתיקה ארוכה,

"עלמה, דור חזר" אמרתי, היא נאנחה.

"ו?" אמרה בקור ונשענה אחורה,

"הוא סיפר לי לאן נעלם. ולמה. אני פשוט הזדעזעתי והעדפתי לספר לך ושלא יתקרב אלינו" אמרתי והיא הסתכלה עליי וחיכתה שאמשיך,

-

לפני כמה שעות:

"אני לא אח של עלמה" אמר "בבית חולים התבלבלו בין התינוקות כלומר, לעלמה יש אח אחר שגדל עם המשפחה שלי ואני גדלתי עם המשפחה שלו, אבא שלי האמיתי ואני דומים כל כך." הוסיף ואני הסתכלתי עליו המומה,

"מה? איך גילית?" שאלתי ונעצתי בו את עיניי,

"אמא שלי הפילה מסמך ישן לרצפה ואמרתי שאני אתן לה אותו אחר כך שתחזור ואז בחנתי את המסך ועיניי קלטו את שמי, היה כתוב שם הכל שאני הבן של ראובן שלפרד ואמה קרטר" אמר וראובן שלפרד הוא בן העבריינים בארץ, הוא סוג של הבורר.

פתחתי את עיניי מתחילה לקלוט את הכל, הוצאתי מתיקי כסף וזרקתי אותו על השולחן,

"תתרחק מליאור! כן, הוא חי, אל תתקרב אלינו כי אני נשבעת לך בחיי שאם יקרה משהו לליאור או לעלמה או למשפחה שלי, שערה תיפול מראשם אני אנקום בך ואתה מכיר אותי הרבה זמן ויודע על מה אני מדברת" אמרתי והלכתי משם.

סיימתי לספר לה, בחנתי את עיניה הנוצצות ומשכתי אותה אליי, "קחי" אמרתי והוצאתי מכיסי מסמך שהוא נתן לי שהגעתי למכונית,

"זה השם של אחיך, איפה הוא גר וכל הפרטים עליו" אמרתי היא חיבקה אותי בשנית ונשקה ללחיי,

"אני אלך" אמרה והנהנתי.

היא קמה ויצאה מהבית.

-

דלת הבית נפתחה מאוחר יותר, זה היה ליאור, "הייתי אצל ההורים שלי" אמר שהגיע לסלון וראה אותי בוכה, עד עמקי נשמתי,

הוא התיישב לידי ואחז בידי מנסה לשחרר ממני כמה מילים, משכתי את ידי לחיקי ולא הסתכלתי עליו, "מתי התכוונת לספר לי?" שאלתי בקול עדין וכואב.