Sophia's World

אפילוג-

כעבור שש שנים:

"אל תסתכל עליי" אמרתי וסובבתי את מבטי "את שמנה" קבע והבטתי בו,

"מעניין למה?" אמרתי בכעס,

"השמנה הכי יפה שראיתי" אמר ונשק לשפתיי,

"אני עוד חודש לא אהיה שמנה" אמרתי והנחתי את ראשי על כתפו,

"ועוד חודש אני אהיה אבא לילד יפה" אמר וחייכתי.

"אמא!" צעקה קים ורצה לעברי,

"נועה ורואי מציקים לי" התלוננה והתיישבה על ברכיי,

"רואי! נועה!" צעקתי ותוך כמה שניות הם היו ליד השולחן שבחצר,

"תתבגרו כבר! רואי אתה בן 13 ואת נועה! תפסיקי להציק לה" אמרתי בכעס,

אבל נרגעתי שנזכרתי שזה יכול להזיק לעובר, "אין יפות ממך" רואי ניסה להתחנף,

"חברה שלך התקשרה וביקשה שתבוא אליה" אמרתי והוא רץ לחדרו,

"אמא את יכולה לקרוא לתינוק מתיו או ראיין כמו אלה בסדרה שאני רואה בערוץ דיסני" אמרה קים,

"ראיין נשמע יפה" אמרתי והיא הנהנה.

-

כעבור חודש:

"תלחצי עוד פעם אחת" לחש לי ברק ונשק לראשי, לחצתי בפעם האחרונה והוצאתי את כל הגרון שלי ביחד עם התינוק, עצמתי את עיניי, מודה לאלוהים.

"את מדהימה עשית אותי אבא" לחש ונשק למצחי, מי היה מאמין שבגיל 36 אני אלד ילד נוסף ועוד לאהבה הראשונה שלי.

שחגגנו לקים יום הולדת שנה, הזמנתי את ברק הוא הגיע ובאותו היום הבנתי שאני מרגישה אליו משהו והחלטנו לתת לנו הזדמנות,

אחרי ארבע שנים שאנחנו שורדים אחד את השנייה הוא הציע לי נישואים, עניתי לו בחיוב ולפני חצי שנה התחתנו שאני נושאת בבטני אוצר. באותו היום שהבהרתי לרום שלא נחזור בחיים.

הכל היה מהר ולא שמתי לב שהעבירו אותי לחדר אחר. כל מה שיכולתי לעשות באותו הרגע זה לנוח. לנוח מהכל! מכל הצרות שלי ומכל הטוּב שיש לי.

למחרת בבוקר שפקחתי את עיניי ראיתי את שלושת הגברים שלי, ברק רואי והתינוק.

"אני לא יודעת אם זה חלום, מרוב החומרי הרדמה ששמו לי" אמרתי והם הפנו אליי את מבטם וצחקו.

"איפה קים ונועה?" שאלתי,

"הן עם ההורים שלך. הן יבואו בעוד כמה דקות" אמר והתקרב אליי עם התינוק.

מי היה מאמין שהאהבה הראשונה שלי בסוף תהיה האהבה הנצחית שלי?