Sophia's World

פרק שמיני:

כעבור חודשיים:

"אני אפתח" צעקתי וירדתי במדרגות, לא שוכחת להיתקל בארגז ארור ולשבור את אחת מאצבעות רגליי.

"איה" מלמלתי ועצמתי את עיניי בכאב, סובבתי את המפתח ופתחתי את הדלת,

"איזה נאחס" צעק ליאור בדיוק שהדלת נפתחה עד הסוף,

"לולי אתה בסדר?" צעקתי והבטתי למדרגות,

"כן כן" אמר, סובבתי את ראשי "סליחה" אמרתי והרמתי את עיניי ולפתע רואה את רום מולי,

"אתם גרים כאן?" שאל רום והרים גבה,

"כן עברנו לכאן היום" אמרתי,

"אני גר בדירה שלידכם" אמר והצביע לצד ימין,

"אתה לא גר ברחוב שקדיה?" שאלתי,

"לא ליאה גרה שם" אמר והנהנתי,
"מה רצית?" שאלתי בקרירות.

"באתי לשאול אם אתם צריכים עזרה" אמר ונענעתי בראשי לשלילה "תודה אבל אנחנו לא צריכים" אמרתי ובאתי לסגור את הדלת אך הוא עצר אותה עם רגלו,

"שנייה לא סיימתי" אמר "מה?" שאלתי,

"את באמת מאורסת?" שאל, "כן עוד משהו?" שאלתי והוא נענע בראשו וסגרתי את הדלת .

-

"משוגעת אני אתפוס אותך" צעק ליאור ורצתי מחוץ לחדר, ירדתי במהירות במדרגות ורצתי למטבח, בדיוק שהגעתי שמעתי נפילה חזקה על הפרקט, רצתי במהירות וראיתי את ליאור שוכב על הרצפה הקרה שעל יד רגלו השמאלית יש ארגז הפוך,

"מאמי אתה בסדר?" שאלתי ורצתי אליו, התיישבתי לידו ובדקתי אם הוא קיבל מכה בפנים,

"אמרתי לך שאני אתפוס אותך" אמר ותפס בזרועותיי ומצמיד אותי אליו,

"מטומטם נבהלתי" אמרתי וטמנתי את ראשי בחזהו,

"פאק אני מצטער, צחקתי" אמר ששמע שאני מוחה את אפי,

הוא התיישב וסידר אותי עליו והרים את ראשי, "נבהלתי, פחדתי שיקרה לך משהו" אמרתי וניגבתי דמעות סוררות.

הוא נישק את מצחי "סליחה" אמר ונשק לשפתיי שהתמלאו כבר בטיפות מי מלח.

"אני אוהב אותך" אמר ונישק אותי בשנית, "אני יותר" מלמלתי לשפתיו,

"12/7" אמר "קבעתי לנו תאריך בגלל זה לא רציתי שתשמעי" הוסיף וחייכתי,

"זה היום שנפגשנו" אמרתי והוא הנהן במרץ, "עוד חודש וחצי" מלמלתי.

-

בחנתי את הבדיקת הריון שעלמה דחפה לי, אני כבר שבועיים סובלת מהקאות וכאבי בטן, "א-" נשמעה צעקה שקטעה את צעקתי, יצאתי מהשירותים במהירות.

"סופי ירדו לי המים" צעקה עלמה ורצתי לסלון, רואה שביל של מים על הספה ומשם על הרצפה,

"תנשמי" צעקתי והתקשרתי לאליאור,

"לעלמה ירדו המים, אני לוקחת אותה לבית חולים" אמרתי וניתקתי,

"בואי" אמרתי ועזרתי לה לעמוד, יצאנו מהבית ונכנסנו למכונית שלי,

"תנשמי עמוק ותשחררי" אמרתי ונסעתי במהירות לבית חולים קרוב,

"פאק" צעקה "צירים ארורים" הוסיפה ואחזה בחגורה בחוזקה.

-

"אליאור וסופי יכנסו איתי" אמרה לרופא שהוביל אותה למיטה,

אני ואליאור הלכנו אחריהם, "בייב תנשמי" אמר אליאור,

"תנשמי עמוק, אני איתך, אני גאה בך, עוד שלוש לחיצות והוא בחוץ" אמר אליאור לעלמה,

היא הסתכלה עליו וחייכה מעט ואז לחצה בכל הכוח שלה, תוך כמה שניות נשמעו צעקות בכי,

שחררתי את ידי מידה, "מזל טוב יפים שלי" לחשתי להם ונישקתי את ראשה של עלמה,

"אני אשאיר אתכם לבד" אמרתי ויצאתי מהחדר .

"היא ילדה" אמרתי שהגעתי למשפחתי, הם חייכו וחיבקו אותי,

"לולי" אמרתי לליאור ונישקתי אותו, התיישבתי לידו,
"הוא כזה קטן וחמוד, הוא דומה לעלמה כל כך" אמרתי בהתרגשות .

"איזה ילד יפה?" שאלתי את ליאור שהגענו לבית, הוא הנהן ונשען על האי שבמטבח,

"מאמי" מלמל, הרמתי את ראשי וחיכיתי שידבר,

"מה את אומרת על לולי קטן?" שאל והתקרבתי אליו,

"אני יותר מעדיפה סופי קטנה" אמרתי וצחקנו,

"אני חושבת שעדיך לחכות לחודש רביעי" אמרתי והנחתי את ידו על בטני והוא הסתכל עליי .