》Deep Skin《

Chapter 23♡

אני מתעורר למחרת בבוקר, ומחייך חיוך אידיוטי לחלוטין כאשר אני רואה את גופה של אנאבל לצידי.
אני מלטף את פניה בעדינות ומדביק לה נשיקה קטנה על השפתיים, והיא מיד מחייכת.
"ידעתי שאת לא יושנת", אני אומר בקול ישנוני.
היא פוקחת את עיניה ומתבוננת בי בחיוך המקסים שלה.
"בוקר טוב גם לך", היא אומרת ומצחקקת.
אני קם מהמיטה והולך אל כיוון חדר האמבטיה כדי לעשות את ארגוני הבוקר.
אני חוזר לחדר ורואה שאנה כבר לבושה.
היא מרימה את מבטה אליי ומצחקקת. "אתה נראה כל כך ישנוני", היא אומרת.
"אני תמיד נראה ככה בבוקר. אני בטוח ששמת לב לזה גם בשיעורים", אני עונה ומגחך.
אני לובש את מכנסי הג'ינס השחורות שלי בעוד אנה הולכת אל חדר האמבטיה.
"את רעבה?", אני שואל אותה.
"לא", היא עונה לי.
"יש קורנפלקס אם את רוצה", אני אומר והיא מצחקקת.
"לא ציפיתי לארוחת גורמה", היא עונה.
היא יוצאת מחדר האמבטיה ואני מביט בה.
"את כל כך יפה", אני לוחש ומלטף את פניה.
היא מדביקה את שפתיה על שפתיי אך דפיקות חזקות על הדלת גורמות לנו להפסיק.
מי זה לעזאזל יכול להיות.
אני הולך אל כיוון הדלת ופותח אותה, ולפניי נגלה מראה שלא חשבתי שאי פעם אראה.
"ג'ונת'ן, בבקשה. הוא רודף אחריי..... אני צריך את העזרה שלך ושל אנה...."
קווין ריד. מדמם. בפאקינג סלון שלי.
"כבר התגעגעת אליי?", אני שואל אותו בציניות.
"בבקשה, ג'ונת'ן.... זה דחוף....", הוא אומר בקול חלש ומתמוטט על הרצפה.
"ג'ונת'ן, מי זה הי-"
אנאבל נכנסת לסלון ומתבוננת בקווין המדמם.
"אני לא מדמיינת, נכון?", היא שואלת אותי.
"לא, את לא", אני עונה לה.

*נקודת מבט- אנאבל ג'ונסון*
"אנאבל....", קווין לוחש את שמי. "את חייבת לעזור לי", הוא אומר.
אני מביטה בג'ונת'ן, לא יודעת מה לעשות.
ג'ונת'ן מהנהן בראשו, ואני רצה להביא את התיק עזרה ראשונה.
לאחר שאני מטפלת כמה שאני יכולה בפצעיו של קווין, ג'ונת'ן מפציר בו להתחיל לדבר.
"הוא רודף אחריי....", קווין אומר.
"כן, אני חושב שהבנו שמישהו רודף אחריך. תסביר לנו לעזאזל כבר מי זה ומה הוא רוצה ממך, ולמה באת דווקא אלינו", ג'ונת'ן אומר לו בעצבים.
"זה השור", קווין אומר.
"אתה פאקינג הסתבכת עם השור? מה עובר עליך, קווין?!", ג'ונת'ן צועק.
"אני יודע, אני יודע...", הוא עונה.
"מצטער, אבל אני לא עומד לעזור לך נגד השור", ג'ונת'ן אומר לו.
"אף אחד לא אמר שאני צריך את העזרה שלך", קווין מתחיל לדבר ומפנה את ראשו אליי, "אני צריך את שלה".
"שלי? למה אתה צריך את העזרה שלי?", אני שואלת, לא מבינה.
אני תופסת את ידו של ג'ונת'ן, ושנינו מחכים שקווין יסביר לנו מה בדיוק קורה פה.
קווין לוקח אוויר ועונה, "השור, הוא... הוא אבא שלך".

אוקיי פרק קצר אני יודעת אבל רציתי לסיים אותו איפה שהמתח😅😂
תגיבו ותצביעו♡♡♡

הו כן ויש לי הודעה:
אני טסה עוד יומיים לארצות הברית לחודש, ככה שלא יהיה לי זמן לכתוב פרקים ולהעלות אותם😅 לבינתיים הסיפור נעצר בפרק הזה, ואני אמשיך ברגע שאחזור לארץ, מבטיחה♡
אני יודע שזה די מרושע מצידי להפסיק דווקא בשיא המתח, מצטערת😂
אוהבת אותכם♡♡♡♡