קרדיט על העתקה מהמחברת לליאם התותחית !
אז לא היו הרבה כוכבים ותגובות מה שדי איכזב אותי אבל המשכתי בשביל הבנות שהגיבו ולחצו על הכוכב, אוהבת אותכן נסיכות!
אם יהיו היום עשרים תגובות מבנות שונות (עשריים בנות ) אני אמשיך עוד היום לכל אלה שחושבות שזה הזוי, זה לא.
"את מציירת אותי" טען בחיוך כובש
"כן ...מנסה..." עניתי
"זה לא אפשרי אני מושלם מדי בשביל להיכנס לתוך ציור" אמר בשחצנות שאופיינית לו ,גילגלתי עיניים
"כן קשה להכניס לפה את השחצנות שלך." אמרתי בעוקץ
"מה את מציירת עכשיו?" שאל והתעלם מהערה שלי
"את העיניים" הצבעים שהיו לי לא היו מספיק טובים בשביל לצייר את העיניים המדהימות שלו , אבל ניסיתי. לקחתי הצידה קצת מהצבע הירוק כהה ירוק בהיר ועירבבתי בעזרת מכחול מסביב לעיגול העין עשיתי עיגול שחור, העיניים שלו כול כך יפות
"אני יכול לראות?" שאל בסקרנות
"עדיין לא..." מלמלתי
"אני לא מבין איך עבריינית יכולה לדעת לצייר"
"אני לא ממש העבריינית הנורמאלית.."
"למה נכנסת למוסד?" שאל בתיהה
"הפלילו אותי במכירת סמים" אמרתי באנחה "מי?" "מישהו מהחברים שלי... חברים עאלק"
"אז זה אומר שאת נערה רגילה? כאילו לא עושה שטויות?" שאל בהרמת גבה "בערך..." אמרתי והחסרתי את הדבר הקטן שאומר שאין לי בית
"אז אני בעצם הורס אותך . לא ידעתי שאת ילדה טובה" " בוא תגזים , אני לא ילדה של אמא..." כי אין לי אמא...
"דרך אגב , למה מלכתחילה אתה נכנסת?" שאלתי סקרנית "אני , אני לא ילד טוב" אמר במין זלזול
"מה זאת אומרת לא ילד טוב?" שאלתי במין פחד
"את מפחדת ממני..." אמר בגיחוח
"את יודעת ..אני עובד בשביל מישהו ויש לי אקדח ולא ממש אכפת לי אם אני אהרוג מישהו חף מפשע" מלמל והפה שלי נפער בהלם " אתה לא רציני אתה חסר לב!!" צעקתי בגועל ופחד
"אתה רוצה שאני אזכיר לך שיש לי אקדח ?! אמא לא לימדה אותך לא להתעסק עם אנשים שיש להם אקדח? "
"אתה מפלצת!" מלמלתי בפחד והציור נשמט מידי , ליבי דפק במהירות , גייסון רוצח!! .
הבטתי בו לרגע ופתחתי את הדלת במהירות ,ורצתי , רצתי מהעובדה שהנער שאני אוהבת רוצח ,
ולפתע אני שמה לב : הודתי לעצמי שאני אוהבת אותו . אני אוהבת את גייסון !
אני יורדת במהירות במדרגות , המדרגות לא נגמרות אז אני נאלצת לעצור לרגע, מתנשפת .
רק עוד קומה אחת אני מעודדת את עצמי , קולו של גייסון גורם לי לרוץ יותר מהר "אפריל!"
שאני מגיעה סוף סוף ללובי אני נעצרת בהלם "לא לזוז אתם מוקפים!" נשמע במגפון , כנראה שגייסון שמע את זה כי הוא לא יורד למטה , ליבי הולם בחוזקה שוטר כבן 30 מתקרב אליי ואני הולכת אחורה "עצרי במקום ותרימי ידיים!"
YOU ARE READING
sweet escape/בריחה מתוקה
Romanceלפעמים אני מרגישה שהחיים האלה גדולים עלי בכמה מידות, שאולי הייתי רוצה חיים עם פחות אקשן חיים משעממים כמו של רוב התלמידות מין שגרה כזאת שכל שאר האנשים היו רוצים לברוח ממנה, הבעיה שאצלי אין דבר כזה שגרה ואני לא דווקא בטוחה שזה רע ,טוב, רק לפעמים א...
