היי קוראים וקוראות אני אשמח אם תוכלו להגיב את דעתכם בסוף הפרק איך הייתם רוצים שהדמות תגיב מה חשבתם על הפרק להמליץ לחברים על הסיפור ולדרג אני באמת משקיעה ואני לא מעלה כמעט רק בגלל ההרגשה כשאני מעלה ואני מצפה ואז אין כמעט תגובות ודירוגים זה מבאס רצח אז בבקשה קחו לתשומת לבכם
אוהבת
שיר
"אתה יכול להסביר לי איך שכנעת את מנהל המוסד לתת לנו לטוס?"
"לא...זאת הפתעה ,אבל אל תדאגי הוא אישר ,זה יהיה יומולדת בלתי נשכח ,מבטיח" ענה ואחד בידי .
"ארזתם את התיקים לבד?" שאלה אותנו העובדת בשדה התעופה
"כן "ענה גייסון ,היא הביטה בו עם חיוך פלרטטני,,להגיד שהתרגלתי שבנות מפלרטטות עם גייסון יהיה שקר מוחלט כי למען האמת אני מתחרפנת בתוכי ,אבל לא מראה כלום מבחוץ.
"אני אשמח אם תוכלו לזרז את התהליך_" ביקש
".בשבילך אני אזרז "אמרה וקרצה לו
"כי אני וחברה שלי מחכים כבר יותר מידי זמן" זרק לעברה,
בום!.
"אה" ענתה ביובש
"ובכן אתם לא מיוחדים עליכם לחכות בדיוק כמו כל שאר האנשים ",גלגלתי עיינים ,היה עדיך כבר שהיה לא היה אומר את זה והיא הייתה עושה לנו פרוטקציות,לאחר שעתיים מלאות בשעמום ובדיקות העלו אותנו למטוס ,פעם ראשונה שלי שאני טסה.
"אני מפחדת" מלמלתי לעבר גייסון
"אני אשמור עלייך" אמר גייסון וחיבק אותי ,הרחתי את ריחו הטוב והממכר ,לא רציתי לעזוב "אתה תאהב אותי לנצח?"נפלטה לי השאלה
"מאיפה נפלת עלי עם השאלה המפחידה הזאת?"ענה לי בשאלה ,מתחמק.
"למה אתה לא עונה ?"שאלתי מוטרדת
"אני יכול להגיד לך שכן,אבל...אני לא באמת יודע...את צריכה להבין שעצם זה שת חברה שלי זה אומר שתחיי חיים לא שגרתיים ,אני בעצמי לא יודע מה יקרה בהמשך ,אז איך אני יוכל לענות לך על זה ?"
"תזהר" צרחתי לעבר גייסון "נהג מטומטם ,כמעט דרס אותי "סינן בזעם לעבר המכונית הכחולה שעברה אותנו.
"אפריל בואי,יש לנו עוד הרבה מה להספיק היום"
"מה עושים היום?"שאלתי בסקרנות "הרבה הפתעות" ענה בחיוך היפה הזה שלו ,
עלינו על אוטובוס תיירים ,ככה אמרו שקוראים לו ,אוטובוס יפה,אדום ,בעל שני קומות ובקומה השנייה הגג שלו פתוח ,אני ממש התלהבתי מהעניין.
המדריכה דיברה על דברים שלא ממש ענינו אותי ואת גייסון ,המבנה המרהיב שאתם יכולים לראות מצד שמאל הוא בעצם עוד מימי נפוליון ..וכל מיני דברים בסגנון,
אנחנו,אנחנו היינו בשלנו,החזקנו ידיים וחייכנו אחד אל השני מידי פעם.
ראיתי אותו שקוע במחשבות,היה משהו שהטריד את מוחו,הלוואי והייתי יודעת מה זה.
"הנה זה ,הגענו "הכריז גייסון בחיוך "החלקה על הקרח?!" "כן" "בחיי שלא הייתי מאמינה שאתה יודע להחליק על הקרח"
"זהו...שאני לא יודע ..היום הלטתי שזה יהיה יום שבוא נתנסה בדברים חדשים" חייכתי.
"שניכנס?"שאל "כן" עניתי "ליידיס פירסט" חייכתי שוב,נכנסנו והלכנו לעבר דלפק הקבלה,שם הביאו לנו שני זוגות נעלי החלקה ,נעלו אותם ונכנסו לתוך המתחם,החלקה על הקרח מהצד היה נראה לי כמו משהו בלתי אפשרי לי,
באותה שעה הבנתי כמה צדקתי....אותו דבר לגבי גייסון ,היינו צמודים למעקה ,הא החליט לנסות והצליח בחמש הצעדים הראשונים ואז הוא התרסק על הקרח,מזהו שלא ממש עשה לי חשק לעזוב את המעקה ולצאת מאזור הנוחות שלי ,אבל כשגייסון אחז בידי והתחלנו להחליק לעבר אזור המרכז לא התנגדתי ,שנינו לא היינו מי יודע מה יציבים מה שהפך את זה לממש מצחיק "אעאעא ,כמעט התנגשנו בהם" פרצתי בצחוק ,חשבתי שלמדתי איך להחליק אבל מהר מאוד גם אני מצאתי את עצמי על הקרח .
מיצינו את הרעיון ועברנו למקום הבא שם יו שני דברים ביחד "גלישה וצלילה" אמר "יו תמיד רציתי ללמוד לגלוש הגבי בהתלהבות שלא ממש אופיינית ל"עבריינית",אבל מה אכפת לי ,אני עם גייסון ,זה כל היופי ,גייסון אוהב אותי כמו שאני ,ילדה טובה או עבריינית מזויפת זה תלוי איך מסתכלים על זה ...
"ובגלל זה עכשיו אנחנו עומדים ללמוד" המדריכה באה והסבירה לנו ,הקטע הוא שגלישה מהצד הייתה נראית לי דבר מאוד קל מה שהתברר כלא נכון ,בסוף הגלישה הייתי כולי עקוצה ממדוזות!,אמרו לי שפיפי עושה שזה לא ישרוף,לא רציתי לנסות."יאללה אני מבין שלא בא לך צלילה" אמר גייסון שהבין שמיציתי את העניין הים הזה "אתה מבין נכון"עניתי "אז יאללה להפתעה הבאה,נכנסנו למקלחות שהיו שם התקלחנו והתארגנו.
"נראלי כדי שאת תעצרי את המונית" הודיע גייסון "מה ?למה?"
"החיוך שלך כובש כל נהג בסביבה יהיה חייב לעצורלנו"ענה ,הוא אחז בידי ,חייכתי והסמקתי "כן ,על החיוך הזה אני מדבר "חיבקתי אותו ,אני מרגישה מוגנת כשאני בידיו ששום דבר לא יכול לפגוע בי שהוא ישמור עלי קרוב ויחסל את כל מי שרק ינסה,הבטנו אחד לשני בעיינים "גייסון למה אנחנו כמעט אף פעם לא מצטלמים ,היו לנו כל כך הרבה רגעים יפים ביחד היה מגניב אם היו לנו מלא תמונות "
"בייב ,בניגוד לכל שאר הזוגות שמנסים להוכיח לכולם שכיף להם והם כל כך יפים ביחד ,אנחנו יודעים שאנחנו כאלה ונהנים מהחוויה שקוראת באותו הרגע ,הרבה יותר ממישהו שיש לו מצלמה ביד ומנסה להראות לכולם כמה כיף לו" התשובה שלו ללא ספק סיפקה אותי.
"אפריל את בת 18 ,פאקינג 18,מעכשיו את תתחילי חיים רגילים,עברת את גיל המוסד!" "וואו אני לגמרי שכחתי מזה" אמרתי "את צריכה להתחיל לחשוב על החיים שאחרי.."לא הבנתי מה המשפט הזה היה אמור להביע ,הוא רומז לי משהו ?או סוף כל סוף מונית עצרה לנו,גייסון שילם ולחש לנהג לאן לנסוע,הגענו.
"אני לא מאמינה !כדור פורח ,זה היה החלום שלי מאז הייתי ילדה קטנה!"צרחתי באושר ,עלינו עליו ,זה היה מדהים ! הבטתי על הנוף בהתלהבות "אפריל" "מה?" "אני אוהב אותך!אני זקוק לך ..הייתי רוצה לחיות איתך את כל חיי_" מה לעזאזל קורה פה?,הוא ירד על הברכיים והציא קופסא קטנה
"האם תנשאי לי?"
YOU ARE READING
sweet escape/בריחה מתוקה
Dragosteלפעמים אני מרגישה שהחיים האלה גדולים עלי בכמה מידות, שאולי הייתי רוצה חיים עם פחות אקשן חיים משעממים כמו של רוב התלמידות מין שגרה כזאת שכל שאר האנשים היו רוצים לברוח ממנה, הבעיה שאצלי אין דבר כזה שגרה ואני לא דווקא בטוחה שזה רע ,טוב, רק לפעמים א...
