פי נפער בהלם ,שתקתי כמה דקות ,לא ידעתי מה להגיד כל הרגשות התערבבו ולא ידעתי מה אני מרגישה ,אני צריכה לכעוס
אבל גם לשמוח כי בזכותה יש לי בית ,אם אפשר לקרוא לזה ככה .אבל תחושת הבגידה והריקנות עוטפת אותי אני כל כך עצבנית עצובה ומאוכזבת ,
"מה נראה לך ? איך יכולת ?למה עשית את זה ?"צרחתי בכעס ולפתע הרגשתי דמעות ואת הלחי שלי רטובה "אני...אני סמכתי עלייך ! בגללך כל החברה חשבו שאני זאת שהתעסקה בסמים ,למה לעזאזל עשית את זה ?! לחשתי בכאב ,היא חייכה חיוך שבור "זה מצחיק שאת חושבת שהחברה לא ידעו " "הם ידעו ?"
"כן אני הצעתי את הרעיון אבל הם הסכימו והתלהבו "מלמלה ותפסה בראשה
"למה עשית את זה ?"
"היית היחידה שהייתה תמימה ולא יכולת להסתדר לבד "
"אההה אז הפללתם אותי ,זה הפיתרון ?"
"בדיוק,קלטת"אמרה וצחקה
"אז למה הודת שגם את עשית את זה ?"
"אמרתי לך ישו היה מעניש אותי אם לא הייתי עושה את זה "אמרה באנחה
"אז בכלל לא היה לך אכפת ממני ?"שאלתי בכאב ,היא הנהנה,
הרגשתי רע ,כל כך רע ,עכשיו היא אומרת את האמת היא אף פעם לא חיבבה אותי ,אני חשבתי שהיינו חברות ,לא היה לא אכפת ,בלי להוסיף עוד מילה קמתי והשארתי אותה שם,לא אכפת לי שזה לא אחראי ,לא אכפת לי .
"אפריל ?אמרתי משהו לא בסדר?"קייט צועקת לעברי ,לא ,רק אמרת את האמת שלפעמים גם היא לא בסדר ,לא עניתי לה חזרתי לחדר ונשכבתי על המיטה ,בכיתי מרגישה כבר את הכרית מלאה בדמעות ,זה כואב להרגיש לא רצויה .
--------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
לא הייתי רוצה להישאר במוסד אבל די התרחקתי מגייסון ואם אברח ,בטוח אתפס.
חוץ מזה ,יש לי היום יומולדת ואני מקווה שהם יעשו משהו ,שיזכרו או לפחות יגידו מזל טוב ,אולי סופי תעשה משהו ...
,פתחתי את הפלאפון וסימסתי לה "היום יש לי יומולדת ",רק בשביל שהיא תדע. נראה לי שגייסון ישכח אבל אני מקווה שלא ,ממש מקווה.
באתי לצאת אך מישהו תפס בידי "אפריל!" "לוקאס!"אמרתי וישר הסמקתי ,לוקאס היה הקראש שלי לפני שנה והחבר הכי טוב ,הוא נתן לי חיבוק דוב "אעאעא אני נחנקת פה" אמרתי והוא שיחרר אותי במהירות,
"אני לא רוצה שילדת היומולדת תמות לי בידיים "אמר והעלה לי חיוך עצום על השפתיים,הוא זכר "למה החזירו אותך?" שאלתי "עשיתי שטויות ,משעמם בלעדיך "לחש וגרם לי להיזכר למה הייתי דלוקה עליו "הנה מתנת יום ההולדת שלך "אמר והושיט לי קופסא קטנה יחסית ,נייר לבן עטף אותה וסרט זהב יפה קשר ,לקחתי את הקופסא מידו ופרמתי את הקשר ,קופסא אדומה התגלתה לפני .מה זה הוא עומד להציע לי נישואים ?פתחתי אותה ,עגילים מהממים היו בתוכה פשוטים אך יקרים ,עגילי פנינה. "תודה רבה "אמרתי בחיוך "אם את לא אוהבת את יכולה להחליף אותם ,הם מהחנות נומבר " "או אין צורך אני נורא אוהבת.. מהחנות נומבר?! זה בטח עלה לך הון !" "כן ,משהו כזה "הייתי בהלם,מאיפה יש לו כל כך הרבה כסף בשביל זה ",לוקאס ,מאיפה הכסף?"הוא שתק ,שתיקה צורמת כזו שחייבים להגיד מ שהו רק בשביל שהיא לא תימשך "לוקאס?" "זה לא ימצא חן בעיניך.." הוא מילמל ,הוא התיישב על הרצפה וסימן לי גם לשבת ,התיישבתי מולו.
"לפני שאת צועקת עלי ,תדעי שזה היה חד פעמי וזה היה רק כי הייתי חייב כסף ,אז אל תשפטי " "נו..." זירזתי אותו לספר "מכרתי סמים "לחש באוזני במהירות ,פערתי את עייני "לא ! אתה לא רציני !" "בגלל זה גם הכניסו אותי לפה " הסביר
"אבל ..למה דווקא זה ??יכולת לעבוד בתור משהו נורמלי וחוקי "
"כמו מה בדיוק?"
"בייביסיטר?"
"את רואה אותי מחליף חיתול?" אמר צחק
"אני גם לא רואה אותך מוכר סמים" מלמלתי עם חיוך שהיה מלא בעצב
"אבל אמרתי לך זה היה חד פעמי" "אתה יכול לעבוד עלי אבל אל תעבוד על עצמך ,שנינו יודעים שברגע שתוכל למכור עוד אתה תמכור ,אני לא מבינה אותך! לא אכפת לך למסטל אנשים ?להרוס להם ולמשפחות שלהם את החיים ?!"
"הם בוחרים לקנות את זה הם הורסים לעצמם .." "אבל אתה נותן להם את האפשרות להרוס" "לא ,אם הם לא יקנו ממני הם יקנו ממישהו אחר ,ממילא הם ימצאו איך להרוס את עצמם ... אפריל לא היית רוצה להיות עשירה בקלות?"
"הייתי רוצה אבל לא בצורה הזאת אני עבדתי כמו חמור במלצרות רק בשביל לתת למנהל שלי הכל! ,דולר לא הרווחתי מזה ,ואני אגיד לך משהו זה עדיף מאשר כל החיים שלי לחיות עם רגשות אשם שבגללי אנשים הרסו לעצמם את השכל" "כל אחד והבחירות שלו" סיכם
"טוב צודק,בוא נפסיק לריב יש לי היום יומולדת "אמרתי ולפתע גייסון הופיע מאחורי "יום הולדת ?למה לא אמרת ?"אמר וחיבק אותי מאחורה "אפריל ,מי זה ?" שאל לוקאס בחשד "חבר שלה" ענה גייסון בתקיפות ,לוקאס הרים את גבותיו בפליאה "דיברתי אל אפריל "סינן לעברו בגסות רוח "הוא ...חבר שלי" מלמלתי
לוקאס הביט בי במבט שלא הצלחתי לפענח "רוצים שאני אזמין עוד חברה ונעשה משהו ?" שאלתי בניסיון להחליף נושא "אחלה ,אבל מה נעשה ?"שאל לוקאס "שחיה לילית "הציע גייסון "יש לך מנוי ?" "לא,אבל אפשר לשלם גם במקום " "אני אשלם "אמר גייסון ,אף אחד לא אתווכח "טוב ,אני אתקשר לסופי, ,לוקאס הרגיש לא נעים שהוא לא עושה כלום ,ראו את על פניו "אה אז אני אדאג לאוכל" אמר בהתלהבות מופרזת כאילו כרגע עלה על ההמצאה שתביא לו מיליונים
"סבבה אז תהיו מוכנים עם הדברים בשעה 20:00" "מה השעה עכשיו?" "18:00",יצאנו מהמקום ,
עליתי לחדר וחיפשתי את הפלאפון בשביל להתקשר לסופי. הוא היה מוטען על השידה אני בטוחה בזה !אולי הוא נפל ? התכופפתי ,הוא גם לא נמצא מתחת לשידה ,חיפשתי מתחת לכיסא שהייתה מונחת עליו ערימת בגדתי ,בלגנתי הכול ,אבל לא מצאתי. שונאת שזה קורה לי,החדר נהיה מבולגן לגמרי ,
ובטימינג המושלם קייט נכנסה "אפריל אה..מה לעזאזל עשית?!"צרחה "אני מחפשת משהו.."הייתי שקועה בחיפושים "את מחפשת את זה ?" שאלה בחיוך ערמומי והוציאה מכיסה את הפלאפון ,הפלאפון שלי! "כלבה!"היא רצה לכיוון המקלחות ,לא ,לא "אפריל רוצה להגיד מילת פרידה לפלאפון שלך ?"שאלה בהתגרות היא נעצרה בתוך תא כאשר היא מחזיקה אותו בקצות אצבעותיה מעל האסלה..
היי אהובות השקעתי בפרק ארוך עם כמעט 1000 מילים !
אז בבקשה כל מי שקוראת שתגיב אם אהבה או לא ואם לא מה לדעתה צריך לשפר
תגיבו ,תמליצו ,תדרגו ,ותעקבו
![](https://img.wattpad.com/cover/52317904-288-k328801.jpg)
YOU ARE READING
sweet escape/בריחה מתוקה
Romanceלפעמים אני מרגישה שהחיים האלה גדולים עלי בכמה מידות, שאולי הייתי רוצה חיים עם פחות אקשן חיים משעממים כמו של רוב התלמידות מין שגרה כזאת שכל שאר האנשים היו רוצים לברוח ממנה, הבעיה שאצלי אין דבר כזה שגרה ואני לא דווקא בטוחה שזה רע ,טוב, רק לפעמים א...