נקודת מבט אפריל -
הימים האחרונים עברו באיטיות ובעצב, ולאט לאט פרצופו של ג'ייסון נעלם ממוחי, כשהייתי מסיימת את בצפר הייתי קבוע הולכת למלצרות זה היה מתיש אך מצאתי לי שם מישהו נחמד - אדם, הוא היה עוזר לי ו היינו עושים צחוקים ביחד, כבר הפסקתי לחפש את עיניו של ג'ייסון בכל מקום ,כבר הפסקתי לקוות שיבוא, והצלחתי להשלים כבר כמעט את כל הסכום הנדרש.
סיימתי את בצפר ופניתי שמאלה למסעדה המפוצצת בלקוחות.
המארחת הלא נחמדה במיוחד הביטה בי בשנאה היא לא ממש מחבבת אותי,לא יודעת למה. " הפרינססה החליטה להגיע באיחור של חצי שעה? תהיא בטוחה שזה ירד לך מה משכורת.. "אמרה בחיוך זדוני ,
איך אפשר להיות בנאדם כל כך יפה ועם אופי כל כך מגעיל?! לקוח פנה אליה והיא חייכה חיוך מזויף
" אתה תוכל לשבת בשולחן מספר שבע ברגע שהמלצרית פה תועיל בטובה לפנות אותו" גילגלתי את עייני ונכנסתי למסעדה המפוארת.
" או אפריל טוב שבאת " אמר אדם עם חיוך אמיתי הוא חיבק אותי והושיט לי סינר חצי, קשרתי אותו ורצתי למטבח, אספתי את שערי בגולגול רופף והתחלתי לעבוד, ניקתי את שולחן שבע, הכנתי אותו, הלקוח התיישב
" אני צריך שתערכי לעוד שתיים " הודיע, הנהנתי ורצתי למטבח, לקחתי את הכלים והחזיקו אותם על המגש בקושי רב, הידים שלי רעדו
" קדימה אפריל אין לנו את כל היום " סינן ברשעות אחד מהמלצרים עשיתי את דרכי לשולחן שבע בצעדים מהירים " הגיע הזמן " אמר הראשון השני הסתובב והתגלה לפני אותו הבחור מהחתונה
" הנה ארוסתך.. גייסון " מעדתי על הרצפה וכל הכלים התרסקו ונשברו " פאק! " פלטתי ונתתי מכה למצחי , השלישי סובב את ראשו ומולי נגלה ג'ייסון " אפריל? " שאל בהלם
" שתי ידיים שמאליות יש לה " אמר אחד האנשים בשולחן כאילו אני לא שומעת אותו, קמתי מהרצפה ושפשפתי את המכה הכואבת התאפקתי שלא לבכות,רצתי למטבח משאירה את כל הזכוכיות על הרצפה, הורדתי את הסינר " אדם אני חייבת שתחליף אותי " הוא הסכים החלפנו בתפקידים אני הייתי צריכה לשטוף כלים במקומו, הבטתי בערמת הכלים בייאוש מקווה שיעלמו במהירות הפשלתי את שרוולי נשמתי עמוק והתחלתי לקרצף ובנתיים חשבתי לעצמי, מצד אחד כל כך רציתי לראות אותו אבל מהצד השני עכשיו ברחתי ממנו, אני רוצה אותו כמו שהיה לפני שידעתי שהוא רוצח אני רוצה אותו איתי אבל אני יודעת שזה לא יהיה לי טוב.. אני יודעת שיום אחד הוא יבגוד בי אבל כמו טיפשה עכשיו לא אכפת לי, אני רוצה אותי איתי להנות מכך שהוא מחבק אותי, להרגיש את ההרגשה שבאמת דואגים לי, של מישהו אכפת, מישהו שידאג לארוחה חמה, לציבור, נשיקה, לחיוך, לתשומת לב, מישהו שיאוהב אותי. סגרתי את זרם המים וראתי שסוף סוף סיימתי .
" אפריל ? " אני שומעת את קריאותיו של ג'ייסון אני קופאת במקומי כאילו אני לא יכולה לזוז, אבל אני לא באמת רוצה לזוז, עכשיו ברגע זה לא אכפת לי שהוא רוצח, אני צריכה אותו ,אני צריכה מישהו שיאוהב אותי ,שיגרום לי להרגיש מיוחדת, לא כמו כולם. שיחבק אותי ויגיד לי כמה הוא אוהב אותי
" הנה את " אמר באנחת רווחה, הוא הביט לתוך עיני " מה קרה? " מלמל, שתקתי השפלתי את מבטי, נותנת לדמעות לרדת " התגעגעתי אלייך " לחש באוזני, חיוך מופתע עלה על שפתי ,לא ציפתי שיגיד את זה. מילותיו הדהדהו בראשי ואז הרגשתי הרבה יותר טוב... היה חשוב לי לדעת שהוא זוכר אותי. הוא התקרב יותר ומחא את דמעותיי הוא נתן לי את החיבוק החם שרציתי. שמתי את ראשי על כתפו.. ואז התרחקתי כמה צעדים אחורה
" מה עשית אחרי שתפסו אותי? " שאלתי ב ישירות והסתכלתי בעיניו כדי לדעת אם מה שהוא אומר זה אמת או שקר, הוא היסס טיפה " האחות ניסתה לפתות אותי.. " אמר ופתאום לנשום היה נראה דבר בלתי אפשרי אחזתי בשיש בשביל לא ליפול.
" אל תדאגי העפתי אותה " אמר ונאנחתי " אז למה נטשת אותי? " לחשתי בחוסר ביטחון, מרגישה כל כך פגועה " פחדתי שלא תרצי לראות אותי ." ,רציתי לחבק אותו אבל אז המוח שלא טיפש כמו הלב אמר את המשפט במקומי " חשבת נכון " הוא הביט בי קצת בהלם
" אין בעיה אפריל את פשוט דורשת את זה! " הבטתי בו בחוסר הבנה.
" את אולי לא רוצה אותי ,אבל אני רוצה אותך ואני מקבל כל מה שאני רוצה" אמר בקול מאיים שגרם לי ללכת אחורה ולו לצעוד קדימה ,הוא דפק אגרוף לקיר שהיה מאחורי, המכה שהיד שלו קיבלה לא הזיזה לו, " לעזאזל איתך , תחליטי כבר,את לא יכולה להשאיר אותי ככה"
" איך ככה? " שאלתי בלחש מפוחדת לגמרי.
" מאוהב, פגוע "
YOU ARE READING
sweet escape/בריחה מתוקה
Romanceלפעמים אני מרגישה שהחיים האלה גדולים עלי בכמה מידות, שאולי הייתי רוצה חיים עם פחות אקשן חיים משעממים כמו של רוב התלמידות מין שגרה כזאת שכל שאר האנשים היו רוצים לברוח ממנה, הבעיה שאצלי אין דבר כזה שגרה ואני לא דווקא בטוחה שזה רע ,טוב, רק לפעמים א...
