האוטובוס הגיע עליתי ושילמתי, לא היה מקום אז נאלצתי לעמוד התנדותתי מצד לצד בעליות ובירידות ,הנסיעה הזאת עושה לי חשק להקיא,
האוטובוס עצר ואני יצאתי לבצפר של דור, השומר נתן לי להיכנס הוא כבר מכיר אותו, פה כן מתחילים איתי בגלל שלא מכירים אותי
דור ישב עם חבריו על הלוקרים בסוף המסדרון, שריקות נשמעו מהצדדים
" היי, הלו היא שלי! " אמר דור ונשמעו קולות בוז, אני צחקקתי במבוכה
" ולמה את חושב ככה?, " קול גברי ומוכר נשמע מאחורי, הסתובבתי ומולי הופיע ג'ייסון ו מאחוריו בנות שנמסות, הלב שלי התחיל לדפוק הרבה יותר מהר, הבנאדם מכניס לי אקשן לחיים
דור הצמיד אותי אליו ולחש לי באוזן " אל תיחסי אליו, בואי "אמר ומשך בידי
דור הוביל אותי לפינה הקבועה שלנו, מתחת להעץ הגדול
" איך את קשורה אליו ?"
"יש ב " מלמלתי, מבינה שהוא מקנא, אבל איך אפשר שלא?
כשאני מדברת עם דור שנינו מרגישים ממטרים את מבטו של ג'ייסון שנעוץ בנו
" מה הוא מסתכל? " דור מתעצבן
דור מנשק אותי בכוונה כאילו כדי להראות שאני שלו, מה שדי מעצבן אותי, אני לא החפץ שלו אני מתנתקת מהנשיקה וממשיכה
לדבר איתו " את בקטע שלו? " דור שאל בקול פגוע, "לא, מה פתאום" אני אומרת את זה כ"כ מהר שזה נשמע שקר, זה דבר שצריך לחשוב עליו, ראשי שעון (מלשון נשען) על ברכיו אני מביטה בעיניו האפורות שמסתכלות על נקודה רחוקה. "למה בכלל קיבלת את העונש?!" הוא שואל בחשד ומשחק בשיערי הבהיר, אני שותקת "רגע,את קיבלת עונש או שהמצאת אותו?" "קיבלתי". "אז למה את לא מוכנה להגיד לי למה?"
"כי אתה תכעס". אמרתי
"אני לא!" אמר "מבטיח?" "כן".
"עזרתי לג'ייסון לברוח" אמרתי. הוא עזב את שיערי וידיו התקבצו לאגרופים. "נו די... הבטחת שלא תכעס" אמרתי "באמת ציפית שאני לא אכעס על דבר כזה?! אי אפשר שלא לכעוס!" הוא לא הביט בי "דור יש לנו רק שעה בשבוע! בוא ננצל אותה למשהו טוב ולא לריבים מפגרים" "אם תמשיכי להיות כ"כ קרובה לג'ייסון גם אם את השעה הזאת לא תהיה לנו". הוא אמר, הוא מאיים עליי? הבטתי בו בכעס
"אם אתה רוצה להיפרד, אז אין לי בעיה.אני לא אמנע ממך!" אמרתי "אני לא רוצה.אבל אם תמשיכי להסתובב איתו, אנחנו נאלץ להיפרד". "אוו נו באמת... כולה עזרתי לו לברוח" "אבל בשביל מה אפריל אה? אני מכיר אותך את לא היית מסכימה לעזור למישהו לברוח. אפילו לא אני, אז מה מיוחד בו?!" לא ידעתי מה לענות כי אני בעצמי עדיין לא יודעת. מה באמת כל כך מיוחד בו?!
************************************
שיחה מדור קטעה את שיחתי עם המנהל "את מבינה את זה שעזרת לרוצח לברוח?!!" צעק באוזניו "מי זה?" שאל המנהל "החבר שלי" לחשתי שלא ישמע מה שהוא צועק "אויש.....דור צו'ק איזה מתוק,גם אני אותך נשיקות יאללה ביי" אמרתי וניתקתי בחוסר נימוס "כן,המנהל אז מה רציתה?" שאלתי "שתדעי שאנחנו נפרסם שלטים על גייסון " יופי לכם שיהיה בהצלחה" אמרתי באדישות ובאתי לקום
"מי שימצא אותו יקבל פרס כספי" אמר פרס כספי או גייסון ......פרס כספי או גייסון...... "על איזה מספר אתה מדבר?" פלטתי .
חיוך שטני עלה על שפתיו "אז את כן יודעת איפה הוא!", " את נשארת בחדר בידוד עד שתחליטי לספר" הודיע
"מה?!" "שומרים" אמר ושני שומרים חזקים משכו בי "די מפגרים זה מכאיב " צעקתי הם ניסו לאזוק אותי אך הרמתי והורדתי את ידי
"אין לכם שום זכות לגעת בי! לא עשיתי כלום!" " עזרת לו לברוח" "לא אני לא" "ראינו את השיחה שלכם במצלמות אבטחה" אמר והשתיק אותי ניסיתי לבעוט בהם אך לא הצלחתי הם אזקו אותי לחדר המבודד אני כול כך עומדת להרוג את ג'ייסון הכניסו אותי לחדר לבן ריק לגמרי שחררו לי את הידיים ונעלו את הדלת הברזל. החדר היה ללא חלונות
" תשחררו אותי!!' דפקתי וצרחתי על הדלת ונשענתי עליה מובסת "ג'ייסון אני ארצח אותך!" צעקתי לחדר הריק עיני נסגרו באיטיות ונחשו על מי חלמתי?!
YOU ARE READING
sweet escape/בריחה מתוקה
Romanceלפעמים אני מרגישה שהחיים האלה גדולים עלי בכמה מידות, שאולי הייתי רוצה חיים עם פחות אקשן חיים משעממים כמו של רוב התלמידות מין שגרה כזאת שכל שאר האנשים היו רוצים לברוח ממנה, הבעיה שאצלי אין דבר כזה שגרה ואני לא דווקא בטוחה שזה רע ,טוב, רק לפעמים א...
