Lola Payne | Liam Payne

7

קולות חלשים העירו אותי, את האמת אני יכולה להתעורר מכל דבר. ״לא, לא. גברת גולדין, אני באמת מצטער, אבל היא ישנה. אני לא יכול להעיר אותה.״ נורה? אוי נו.

ירדתי למטה עוד לפני שהספקתי לצחצח שיניים, (-דוחה איכס) ופשוט חטפתי את הטלפון מידו של ליאם. ״היי גברת גולדין, זאת לולה.״ אמרתי במהירות ובעייפות. ״כן, עכשיו התעוררתי,״ אמרתי.

״אני מסתדרת פה מצוין תודה, עוד משהו? לא הספקתי לצחצח שיניים,״ אמרתי בפיהוק. ״ביי.״ אמרתי במהירות וניתקתי. ״כבר חוזרת.״ אמרתי בעייפות ועליתי בחזרה למעלה, שומעת את ליאם מתחיל לצחוק, מעלה בי חיוך קטן.

במהירות עשיתי את כל סידורי הבוקר שלי, עדיין לבשתי את הפיג׳מה החדשה שקניתי אתמול, אין לי למה להחליף, אני חושבת. ירדתי למטה, רואה את ליאם מחכה בסוף המדרגות.

״בוקר טוב,״ הוא אמר בחיוך גדול. ״בוקר טוב,״ אמרתי בחיוך עייף. ״אהבתי איך שנפנפת אותה, למרות שזה לא יפה להתנהג ככה לאנשים.״ הוא אמר. ״ליאם, בבקשה אל תתחיל לחנך אותי.״ אמרתי, והוא פשוט צחק.

״לגבי אתמול,״ הוא אמר. ״נדבר אחרי ארוחת הבוקר?״ אמרתי, והוא הנהן. את האמת, רציתי לספר לו, אבל גם רציתי לדחות את זה כמה שיותר. אני לא יודעת מה תהיה התגובה שלו. גועל, או רחמים. אני לא רוצה את זה, לא אף אחד מאלה.

נכנסנו אל המטבח, והאוכל כבר היה מוכן, והבנים כבר ישבו במקומותיהם ואכלו. ״תודה שחיכיתם,״ אמרתי בציניות והתיישבתי במקומי. ״סליחה, פעם הבאה נחכה לנסיכה שישנה עד מאוחר.״ הארי אמר וצחק.

״לא ישנתי עד מאוחר, השעה רק,״ אמרתי והסתובבתי אל השעון. ״11?! איך כבר 11?!״ אמרתי בהלם. ״כמו שאמרתי, מאוחר.״ הארי אמר. ״שתוק.״ יריתי לעברו, ולקחתי שני צנימים.

הוא המשיך לצחוק וזאין הצטרף לצחוק שלו. הארוחה עברה נעים, ואת האמת, אני מרגישה כאילו אני מכירה כל אחד מהם כבר כמה שנים.

״אני אפנה.״ אמרתי, מתחילה לפנות, באיטיות, הייתי אומרת. ״לולה, הבנים כבר יפנו, בואי.״ ליאם אמר, ולפני שהספקתי לומר משהו הוא משך אותי מהמטבח, והגענו לחדר שלו.

זאת פעם ראשונה שאני נמצאת בחדר של ליאם, החדר שלו יפה ומסודר להפליא בשביל בן. ״שבי,״ הוא אמר, מחכה שאני אתיישב על המיטה שלו, ואחר כך הוא יתשייב.

התיישבתי, והוא התיישב מולי. הייתה שתיקה קצרה, עד שאני פתחתי את הפה. ״אז מה אתה רוצה לדעת?״ שאלתי, מפחדת מהתשובה שלו. ״אני לא יודע. מה שקרה לך, מי היו ה, ההורים שלך,״ הוא אמר, וחיכה מעט. ״אני לא יודע. הכל.״ הוא אמר, ואז ידעתי איך להתחיל ומה לספר.