Lola Payne | Liam Payne

16

נקודת מבט זאין.

אני והארי הלכנו בחזרה אל הסלון. ״הארי,״ אמרתי, והוא המהם כתשובה. ״למה אתה חושב שהיא דחפה אותי מקודם, כשבאתי לבדוק אם יש לה חום? זה משהו שאמרתי?״ שאלתי מבולבל.

״אני לא יודע. יכול להיות שהיא לא אוהבת שנוגעים בה, ויכול להיות שזה גם בגלל ששאלת אותה אם היא בתולה.״ הארי ענה ומשך בכתפיו בחוסר ידיעה.

״זה היה בצחוק, כמו מה שהיא שאלה את פרי, לא התכוונתי לפגוע בה.״ אמרתי ונאנחתי. ״ברור שלא, אבל יכול להיות שזה גם לא בגללך והיא פשוט לא הייתה במצב רוח, כי אתה יודע, היא הקיאה.״ הוא אמר בטון של מובן מאליו.

״יכול להיות.״ מלמלתי מבולבל.

נקודת מבט לולה.

הראש שלי הסתחרר והוא כאב, הבטן שלי כאבה גם היא. ״את יכולה לעלות למעלה, לחדר שלך?״ פרי שאלה. ״כן,״ מלמלתי. היא שמה את ידי סביב צווארה, כדי שאוכל להיעזר בה.

״להעלות אותה למעלה פרי?״ שמעתי את קולו של זאין צץ. ״תגידי שלא,״ לחשתי לה, והיא הסתכלה עליי במבט מבולבל. ״בבקשה,״ מלמלתי, והיא הנהנה.

״לא, זה בסדר.״ היא ענתה, הוא הנהן, אבל לא הסיר מאיתנו את העיניים. עלינו במדרגות לאט, עד שהגענו לקומה העליונה, ובמהירות הגענו לחדר שלי.

״את רוצה לספר לי מה קרה לך, או שאת סתם לא מרגישה טוב? כי שנייה לפני היית במצב מצוין,״ פרי אמרה בדאגה. שתקתי למשך דקה, מרגישה את הגוש נוצר שוב, והדמעות שלי עלו באופן אוטומטי.

״היי, היי מה קרה?״ היא אמרה בבהלה ודאגה, מקרבת אותי אלייה בחיבוק. ״כשזאין שאל, את מה שהוא שאל.״ אמרתי ברעד. ״ואת ענית שלא, נו?״ היא אמרה.

״זה לא בגלל שרציתי.״ עניתי, והיא פערה את עינייה, כאילו היא מבינה את מה שאני הולכת להגיד. ״אנסו אותי.״ אמרתי, הדמעות המשיכו לרדת, והיא רק הידקה את החיבוק שלה סביבי.

״אוי אלוהים, לולה אני,״ היא אמרה בקול רועד, והרגשתי שגם היא מתחילה לבכות משום מה. היא התנתקה ממני קצת כדי להסתכל עליי. ״אני יכולה לשאול,״ היא אמרה ואז עצרה את עצמה, ואני הנהנתי.

״זה היה, כמה פעמים,״ אמרתי בייבוב, והיא פערה את עינייה עוד יותר, וידה עלתה לפיה בהלם. ״זוג אימץ אותי בגיל 14, וה, בחור, א-אנס אותי, שלוש פעמים, ואז החזיר אותי לבית היתומים. ו,״ אמרתי בבכי, הבכי שלי כבר השתלט על הדיבור שלי, אני לא בטוחה אם היא הבינה את דבריי בכלל.

״בגיל 15, זוג לסביות אימצו אותי, והבן שלהן הוא, הוא אנס אותי, פעמיים.״ בכיתי. הרגשתי את המגע שלהם על העור שלי, יכולתי להרגיש את הצמרמורות שעברו בי, ואת הכאבים שהיו לי.

״אלוהים לולה,״ פרי אמרה בבכי, הידיים שלה מיד מחבקות אותי שוב, מצמידות אותי אלייה חזק, ואני פשוט מתפרקת בזרועותיה. אני יכולה להגיד שהרגשתי הרבה יותר רע באותו הרגע מאשר כשסיפרתי את זה לליאם.

לא ידעתי איך להתמודד עם זה, עם הכאב שהחלתי, הדמעות שהיו לי פשוט לא הפסיקו, והרגשתי פשוט נורא. יותר מנורא.

איך זה הגיוני, שאחרי יום כל כך מדהים כמו אתמול, אני ארגיש כל כך נורא היום?

--

פרק די קצר.

רציתי לדבר על הקטע של ההצבעות והתגובות.
ברור שאני לא מעלה את הסיפורים שלי בשביל הצבעות ופרקים, אבל בכל זאת, זה מדרבן אותי להמשיך. אני באמת הייתי ממש ממש שמחה אם תגיבו הרבה, וגם תצביעו אם אתן לא מצביעות, זה באמת יעשה את היום שלי הרבה יותר טוב.

יום טוב יפות שלי

All the love. H