Lola Payne | Liam Payne

19

הרחתי ריח של תרופות בכל מקום, גם צפצופים מרעישים נשמעו. הזרוע שלי כאבה, לא ידעתי ממה. ״מתי היא תתעורר?״ שמעתי את קולו של ליאם, ורציתי להגיד לו שאני כבר ערה, אבל לא יכולתי.

״היא אמורה להתעורר בזמן הקרוב. ברגע שהיא מתעוררת, תקראו לי או לאחות.״ קול לא מוכר אמר. ״אוקיי. תודה דוקטור.״ ליאם אמר.

״ליאם,״ שמעתי לפתע את קולו של הארי. ״חשבת על מה שאמרתי?״ הוא המשיך לדבר. ״כן. אבל אני לא אעשה את זה.״ ליאם אמר. ״אתה לא רואה באיזה מצב היא?״ הארי אמר.

״אני רואה. אני יודע, וכואב לי יותר משלך זה בטוח. אבל אני לא מתכוון להחזיר אותה לבית היתומים, או לתת אותה למשפחה אחרת. אני לא אעשה את זה הארי.״ ליאם אמר. הארי רוצה שאני אלך?

״אתה לא מבין שאתה לא יכול לטפל בה? היא התעלפה, יש לה התקפי חרדה, זה לא צחוק. אם יקרה לה משהו, אתה יכול ללכת לכלא.״ הארי אמר. ״אני יודע. סגרנו את הנושא, לא מדברים על זה יותר.״ ליאם אמר.

ליאם מוכן ללכת לכלא בשבילי?

ניסיתי לקרוא בשמו, אבל הקול שלי לא יצא. מחצתי את הסדין, מנסה לאלץ את הקול שלי לצאת. ״ליאם,״ קראתי בקול חלש וצרוד שבקושי אני שמעתי. חזרתי על שמו כמה פעמים עד שקולו התגבר.

״ליאם, ליאם, ליאם, ליאם,״ לחשתי עם הרבה מאמץ, כל קריאה הקול שלי מתגבר. בפעם הרביעית הוא הסתובב לכיווני, וחייך כשראה אותי. הוא התקדם אליי במהירות והתיישב לידי, ושמעתי עוד צעדים מתקרבים.

״איך את מרגישה?״ ליאם שאל מיד. ״בסדר.״ עניתי. ״נייל, לך תקרא לרופא, הוא ביקש לקרוא לו כשהיא תתעורר.״ ליאם אמר, נייל הנהן ומיד הלך.

-

הרופא הגיע ועשה לי כמה בדיקות. הוא אמר שאין סיבה מיוחדת לכך שהתעלפתי, שכנראה לא שתיתי ואכלתי מספיק ושאני צריכה לשמור על עצמי. אנחנו עכשיו בדרך הביתה.

כל הזמן הזה הטריד אותי מה שליאם והארי דיברו. הוא באמת מוכן ללכת לכלא בשבילי? למה? ליאם עצר את המכונית, וכולם ירדו. פתחתי את הדלת, וליאם מיהר לעזור לי לצאת, וללכת.

״ליאם אני בסדר, באמת.״ אמרתי בחיוך. ״אוקיי.״ הוא אמר בכניעה והרפה ממני קצת. נכנסנו לבית, ליאם אמר שאני אלך לחדר ושהוא יביא לי לשם אוכל.

״ליאם, אני בסדר. אני לא חולה.״ צחקתי אחרי שסיים לדבר. ״אני יודע, אבל רק ליתר ביטחון. פרי, תעלי אותה למעלה.״ ליאם אמר, ופרי הנהנה.

״בואי נסיכה,״ פרי אמרה וצחקה. ״אני לא מבינה את ליאם, הרי אני בסדר.״ אמרתי בעוד שאני ופרי עלינו. ״הוא דואג לך, בטירוף. את לא יודעת איך הוא התנהג כשהוא ראה אותך על הרצפה. אף פעם לא ראיתי אותו ככה, אפילו לא עם סופיה.״ היא אמרה.

״מי זאת סופיה?״ שאלתי מבולבלת. ״הו, זאת, חברה שלו לשעבר.״ היא אמרה. הייתה לו חברה? טוב, ברור שהייתה לו חברה. למה שלא תהיה? הוא מקסים.

״למה הם כבר לא יחד?״ שאלתי. ״טוב, היא בגדה בו.״ פרי אמרה בלחש. ״אל תגידי שאמרתי, אני לא יודעת אם היה לי מותר.״ היא אמרה, ואני הנהנתי.

למה שהיא תבגוד בליאם? הוא הבן אדם הכי מדהים שאני מכירה. נכנסנו לחדר, ואני התיישבתי על המיטה. ״הדבר היחיד שאני יכולה לומר, זה שאת באמת הצלת אותו.״ פרי אמרה, ומיד יצאה מהחדר.

״אני הצלתי אותו?״ לחשתי לעצמי, מבולבלת לגמרי. אם כבר הוא הציל אותי. עברו כמה דקות, והדלת נפתחה על ידי שהחזיק מגש אוכל.

״הבאתי לך אוכל.״ הוא אמר והניח את המגש על השולחן. ״ליאם,״ אמרתי, והוא המהם. ״שמעתי מה שאתה והארי דיברתם בבית החולים.״ אמרתי, וברגע שאמרתי את זה, הוא עצר את פעולותיו.

״אני לא אחזיר אותך לו-״ ״-אני יודעת שאתה לא.״ אמרתי בקול רגוע, קוטעת אותו. ״אז?״ הוא שאל לא מבין. ״אתה באמת תהיה מוכן ללכת לכלא בשבילי?״ שאלתי, והוא הנהן.

״למה?״ שאלתי, הפעם אני לא מבינה. ״כי את הצלת אותי.״ הוא אמר. עכשיו גם הוא? ״למה אתה מתכוון?״ שאלתי מבולבלת. ״לפני שאימצתי אותך, אז, לא היה לי רצון לחיות, בכלל. הייתי הולך לעבודה, וחוזר לישון, לפחות ארבעה חודשים ככה.״ הוא אמר.

״למה?״ שאלתי מבולבלת. ״חברה שלי, לשעבר, בגדה בי עם מישהו שהיה כמו אח בשבילי. באותו הערב רציתי להציע לה אירוסין. ואז היא זרקה אותי, מבלי לחשוב בכלל.״ הוא אמר, ראיתי את הכאב שעבר בו.

״אתה עדיין אוהב אותה?״ שאלתי, לא יודעת למה, משהו צבט אותי כששאלתי את השאלה הזאת. הוא הניד בראשו לשלילה, ומשהו בי נרגע. ״לא. אבל אהבתי אותה מאוד.״ הוא אמר.

״הו.״ מלמלתי. לא ידעתי מה לומר, גם לא ידעתי מה לחשוב. אני בעצם תחליף של החברה שלו, כמעט ארוסה שלו? אני לא יודעת.

״טוב, תאכלי.״ הוא אמר בחיוך נתן לי את המגש, ויצא מהחדר.

--

מצטערת שהפרק לא עלה אתמול, לא הייתי כל היום בבית ושכחתי לגמרי.

All the love. H