Lola Payne | Liam Payne

10

מצטערת שלא עלה פרק, לא הייתי בבית כל היום.

--

נקודת מבט פרי.

״למה זה היה?״ זאין יילל בכאב. ״סליחה, אבל הייתי חייבת לעשות משהו כדי שתפסיק לדבר!״ אמרתי, מניחה את כף ידי על ראשי. ״מה הבעיה במה שרציתי לומר? הרי רצית ללכת לגלגל הענק.״ הוא אמר מבולבל.

״אני רוצה לתת להם זמן לבד! הם פשוט כל כך מתאימים להיות זוג, הם רק צריכים דחיפה קטנה.״ אמרתי בעודי קורצת לו. ״זוג? את מודעת לזה שליאם הוא האפוטרופוס שלה נכון? זה לא חוקי.״ הוא אמר מבולבל.

״חוקי, לא חוקי, אהבה זאת אהבה! אין להם שום קשר דם אז זה בסדר גמור! אל תתווכח איתי זאין.״ אמרתי, והוא נאנח. ״את והשיגעונות שלך.״ הוא אמר. ״אבל אתה אוהב אותי ככה, לא?״ שאלתי בחיוך, והוא חייך מיד. ״בדיוק!״ הוא אמר, ונישק אותי.

נקודת מבט לולה.

הגענו אל הגלגל הענק, ונכנסנו במהירות בגלל שהתור היה קצר. ״תלכו לקרון הורוד,״ העובדת אמרה והצביעה על קרון ורוד גדול שהיה מוצב בדיוק לפנינו.

נכנסנו לקרון, ואחרי כמה דקות הגלגל התחיל לזוז, והתרגשתי כמו מטורפת. ״אלוהים ליאם, אנחנו זזים! תסתכל למטה!״ אמרתי בהתלהבות, והוא הסתכל עליי מחייך.

״מה?״ שאלתי בחיוך. ״אני אוהב לראות אותך מחייכת.״ הוא אמר בחיוך, ואני הרגשתי איך הלחיים שלי מאדימות. חזרתי להסתכל למטה מבלי לומר לו דבר, ורק עכשיו שמתי לב שאנחנו כבר ממש גבוהים, ולפתע הגלגל עצר.

״תראה ליאם, אני חושבת שאנחנו על הנקודה הכי גבוהה!״ אמרתי בהתלהבות. ״זה נראה ככה,״ הוא אמר בחיוך כשהסתכל סביב ולמטה.

״תסתכלי לשמה,״ הוא אמר וסובבתי את ראשי, עיניי נפערו. ״וואווו!״ משכתי את המילה. הפארק היה על יד אגם גדול, ומלמעלה זה היה נראה פשוט מדהים.

לפתע שמעתי קליק, הסתובבתי וראיתי את ליאם עם הטלפון שלו, מצלם אותי. ״מה אתה עושה?״ שאלתי את המובן מאליו. ״צילמתי אותך. לא יכולתי שלא, מצטער.״ הוא אמר בחיוך ולאחר מכן הושיט לי את הטלפון שלו בשביל להראות לי את התמונה.

״אני נראת כמו יצור עם חיוך מלחיץ,״ (-אני בכל תמונהההה אלוהים) אמרתי ונשפתי, כמעט מוחקת את התמונה אך לא מספיקה בגלל שליאם חטף את הטלפון לידי.

״שלא תעזי למחוק את התמונה! את יצאת בה ממש יפה, וגם אם לא, למי אכפת?״ הוא אמר והחזיר את הטלפון בחזרה לכיס שלו. ״כן רק תוודא שלא יחטטו לך בתמונות בבקשה.״ נאנחתי.

לפתע התחלנו לזוז שוב. ״מה? כבר יורדים? זה היה קצר,״ אמרתי באכזבה. ״נוכל לבוא שוב אחרי שנעשה את כל שאר המתקנים.״ הוא אמר. הגענו לקרקע, וירדנו מהקרון.

עשינו את כל המתקנים. את הרכבת הרים, מן בול עץ שנכנס לתוך מים, ספינה מתהפכת באוויר, אבובים, ועוד הרבה מתקנים שכבר שכחתי לספור.

את השאר לא ראינו כל היום, זה כאילו בלעה אותם האדמה. ״את רעבה? נייל הרגע שלח לי הודעה שהם במזנון כאן.״ ליאם שאל. ״כן, בוא נלך.״

הגענו למזנון, החבורה נופפה לנו מהמקום שבו ישבו, ואנחנו הלכנו להזמין אוכל. ״כן איך אפשר לעזור?״ המוכרת שאלה בחיוך. ״מה את רוצה?״ ליאם שאל אותי. ״לא אכפת לי, מה שאתה לוקח.״ אמרתי בחיוך.

״אתם חמודים, אתם זוג נכון?״ המוכרת שאלה בחיוך חמוד. ״את האמת, לא,״ מלמלתי בלחץ. ״הו, מצטערת. בכל מקרה, אתם נראים חמוד ביחד.״ היא אמרה בחיוך וקרצה לעברי.

ככה אנחנו נראים מהצד? כמו זוג? אני מניחה שכן. את האמת, אני חייבת לומר, שבאמת הרגשתי שליאם הוא כמו הבן זוג שלי היום. רק מהמחשבה על זה הלחיים שלי האדימו. הוא האפוטרופוס שלי. זה לא הגיוני.

״בבקשה,״ המוכרת אמרה והגישה לנו את מגשי האוכל. ״תודה,״ ליאם אמר ולקח את שני המגשים, הוא התקדם אל עבר השולחן שבו ישבו כולם, ואני מאחוריו.

״היי! איך היה לכם?״ פרי שאלה מיד. ״כיף, נכון?״ ליאם אמר ואז הסתכל עליי. ״כן, כיף.״ אמרתי בחיוך, עדיין חשבתי על מה שהמוכרת אמרה.

--

לילה טוב יפות שלי!

All the love. H