Lola Payne | Liam Payne

17

נקודת מבט זאין.

כאב לי בשבילה. כל כך. ואני מרגיש כמו דביל בגלל ששאלתי אותה את השאלה הזאת, והיא נזכרה בכל מה שקרה לה, בגללי. אני טיפש.

ירדתי במדרגות, מזועזע ממה ששמעתי, בכלל לא מודע למה שאני עושה ולאן אני הולך. ״זאין, מה קרה? אתה חיוור,״ הארי אמר ומיד נעמד ובא אליי.

״היא נאנסה הארי, כמה פעמים. בגלל זה היא הגיבה ככה,״ אמרתי בהלם. ״היא מה?!״ הוא אמר בשוק, עוזר לי להתיישב. ״למה הקשבת להן?״ הארי שאל מיד.

״זה לא משנה, מה שמשנה זה שבגללי היא ככה עכשיו. אני שאלתי אותה אם היא בתולה, והיא נזכרה בכל מה שקרה לה.״ אמרתי, מרגיש גועל מבפנים.

״זאין, זאת לא אשמתך שאנסו אותה. אתה לא יכולת לדעת.״ הוא אמר, ידו משפשפת את גבי כתמיכה. נאנחתי והעברתי את אצבעותיי בתוך שיערי.

״שזה לא ייצא ממך הארי, אני לא יודע מי יודע את זה ומי לא, ואסור שהן ידעו שהקשבתי. שתיהן ישנאו אותי,״ אמרתי, והארי הנהן בהסכמה.

נקודת מבט ליאם.

נכנסתי הביתה, הולך אל הסלון, רואה את זאין עם מבט מזועזע וחיוור, והארי נראה כאילו הוא תומך בו. ״זאין אתה בסדר?״ שאלתי בדאגה.

הוא הפנה אליי את מבטו, ופשוט כיסה את הפנים שלו, כאילו הוא מתבייש. ״כן,״ הוא מלמל. ״אני חושב שמגיע לו לדעת זאין,״ הארי מלמל בלחש לזאין, אך למרות זאת שמעתי.

״לדעת מה?״ שאלתי מיד, חושד ומודאג. ״מה קרה?״ המשכתי לשאול. זאין נאנח. ״אתה תשנא אותי,״ הוא מלמל. ״אני לא אשנא אותך זאין, מה קרה?״ שאלתי לחוץ.

״שיחקנו במשהו, פרי, הארי, לולה ואני, והיא פתאום הקיאה. לפני זה, אני שאלתי אותה אם היא בתולה כי-״ ״-למה שתשאל אותה אם היא בתולה?״ קטעתי אותו בכעס ותהייה.

״בבקשה תקשיב ליאם. היא גם שאלה משהו בסגנון אז החזרתי לה, בשביל הצחוק. אחרי כמה דקות היא פשוט הלכה להקיא בשירותים, והיא ופרי התחיל לדבר.״ הוא אמר בחשש.

״איפה הן?״ שאלתי מיד. ״בחדר שלה,״ הוא אמר ואני מיד התחלתי ללכת. ״חכה ליאם! אני לא סיימתי,״ הוא אמר. ״מה?״ שאלתי מיד.

״שמעתי אותה אומרת שהיא,״ הוא נעצר והסתכל על הארי שהנהן לו. ״היא אמרה שהיא נאנסה, כמה פעמים.״ הוא אמר. ״אני יודע.״ אמרתי, והוא והארי פערו את עינייו.

״ידעת?״ הוא שאל בהלם, ואני הנהנתי. ״אל תגיד להן ששמעתי, אוקיי?״ הוא אמר בזמן שעליתי למעלה, ואני הנהנתי ממשיך ללכת.

דפקתי על דלת החדר שלה. ״מי זה?״ קולה של פרי נשמע. ״זה ליאם, אפשר?״ שאלתי, ושמעתי את לולה לוחשת שכן. פתחתי את הדלת, רואה את פנייה של לולה רטובות, ואת פרי מנגבת את פנייה.

״את יכולה להשאיר אותנו לבד?״ שאלתי כשהסתכלתי על פרי. ״זה בסדר,״ לולה אמרה לפרי שהסתכלה עלייה. ״אוקיי. אני אדבר איתך כבר, אוקיי?״ פרי אמרה, ולולה הנהנה.

״אני אוהבת אותך,״ שמעתי את פרי לוחשת ללולה כשהן התחבקו, ולולה אמרה לה שגם היא אוהבת אותה. פרי נשקה לה בלחי, ולאחר מכן יצאה מהחדר.

״זאין סיפר לי שהקאת,״ אמרתי, והיא הנהנה. ״יש לך חום?״ שאלתי כשהתיישבתי לידה, ובמקום לענות היא כרכה את זרועותייה סביבי.

נתתי לשריריי להירגע, ועטפתי את זרועותיי סביב גופה הקטן. ״אל תלך,״ היא אמרה כשפניה קבורות בתוך החזה שלי. ״אני אף פעם לא הולך.״ אמרתי נותן לראשי ליפול על צווארה, מסניף את הריח הנעים שלה.

איך זה מרגיש לא נכון, אבל כל כך נכון באותו הזמן?

--

היי מתוקות, איך עבר לכן השבוע?
היה לי שבוע זוועה, ובטח גם מחר יהיה שוב זוועה. שיגמר השבוע הזה כבר.

All the love. H