האם אני באמת מכיר/ה אותך?/ סיפור אהבה

פרק 7

אז בנות אחרי שנים שלא העלתי אני שמחה לעלות לכם את אחד הפרקים שהכי אהבתי לכתוב ומקווה שתאהבו לקרוא אותו כנו שאני אהבתי לכתוב אותו אוהבת אתכן המוןןןןןןןןןןןןןןןן

בתמונה למעלה מופיע אוון

״למה לעזאזל?״ אליזבת שואלת כמה שניות אחרי שקיבלה את הבשורה. מה יש לה ולכולם שהם כל כל בהלם כולה התנשקתי עם לוקאס מורגן הילד שאני הכי שונאת וזה כנראה הדדי בינינו אז מה הפאקינג ביג דיל?!
טוב אוליביה.. זה כן ביג דיל ״לא יודעת זה פשוט קרה ואז הוא פשוט יצא מהחדר ולא יודעת״ אמרתי מיואשת ״איך זה קרה?״ שאלה בשקט ״אליזבת אני באמת לא יודעת..״ אמרתי מתחננת בפניה שתעביר נושא ״נו!!״ המשיכה מנסה להכריח אותי. לעזאזל איתה. ״אוח״ נאנחתי והחלתי לספר ״האח המפגר שלי אמר לו שהוא פגע בי, לוקאס שאל אם הוא פגע בי פעם בהתחלה אמרתי לו שלא אבל הוא התעקש התעצבנתי ואמרתי לו שכן ואז נשכתי את השפתיים שלי וזה כנראה כאילו חולשה בשבילו והוא פשוט התנפל עליי, באמת אליזבת, אני חושבת שזאת הנשיקה הכי טובה שהייתה לי ואז אחרי שהזדקקתי בכל דרך שהיא לשפתיים שלו הוא פשוט הלך ונעלם מהחדר״ אמרתי מיואשת שוב ״את.. את מבואסת עכשיו?״ שאלה אליזבת.
אני מבינה אותה זה מוזר לה אחרי הכל זה לוקאס הילד ששנאתי עד הנשיקה הזאת... מה?! אני עדיין שונאת אותו לעזאזל למה הוא מנשק כל כך טוב?? זה כזה לא הגיוני. טוב בעצם זה הגיוני, הוא חתיך הוא מושך וכולו נוטף סקס אפיל כל השאר זה בונוס רק חבל שהוא חמור. חמור מפגר שעזב את הבית שלי באמצע נשיקה מדהימה. רגע אולי אני מנשקת גרוע??? ״אני לא יודעת אלי, אני באמת לא יודעת. זה כל כך מעצבן אותי ולעזאזל אני באמת לא יודעת למה״ אמרתי באפיסת כוחות ״זה לא היה מעצבן אותך אם לא היית מרגישה אליו משהו״ אמרה בשקט ״מי מרגישה למי משהו?״ שמענו את אוון נכנס בדלת חדרי. ״אוליביה את לוקאס״ אמרה כמעט צוחקת ״מה?״ שאל אוון ״אני ולוקאס התנשקנו״״ אמרתי מסתכלת על אליזבת במבט רצחני היא הילדה היחידה שאני מכירה שפשוט לא יודעת לשמור סוד   ״אתם מה??״ שאל אוון במבט המום ״ה-ת-נ-ש-ק-נו״ אמרתי מקפידה להעביר דגש על כל אות ואות.. ״וואו אתם קשים״ אמרתי בשקט ״איך זה קרה??״ שאל. נו באמת אני מבינה שזה ביג דיל אבל דיי ״... וזהו״ אמרתי כאשר סיימתי לספר גם לאוון את הסיפור ״ואז אמרתי שזה לא היה מעצבן אותה כל כך אם היא לא הייתה מרגישה אליו משהו״ אמרה אליזבת ״לעזאזל אני מכירה את הילד הזה כבר ארבע שנים אוקיי?! כל הארבע שנים האלה אפילו ידידות מזדיינת לא הראנו אז את אומרת לי שאני אוהבת אותו??״ אמרתי מתוסכלת ״היא לא אמרה אוהבת היא אמרה מרגישה״ אמר אוון בחיוך מנצח כאשר אליזבת מחניקה את הצחוק שלה ״וואו פוקוס, אנחנו מדברים על לוקאס מורגן אוקיי?? ל ו ק א ס- מ ו ר ג ן הילד שאני הכי שונאת בעולם, מה זה השטויות האלה״ אמרתי מנסה להעיר אותם ״הגבול בין האהבה לשינאה דק מאד״ אמרו יחד ״יופי אם ככה  גם אתם מאוהבים בו!!״ אמרתי בכעס ״לא אמרנו מאוהבים אמרנו אוהבים״ אמרה אליזבת והפעם אוון זה שהחניק את צחוקו ״אוחחחחח אני שונאת אתכם״ אמרתי בכעס ״הגבול בין האהבה לשינאה הוא דק מאד״ אמרו שוב פעם יחד ״די כבר מוזרים״ אמרתי בחיוך  ״בקיצור מה שאני מנסה להגיד לך שיכול להיות שכן אהבת אותו ופשוט לא הכי שמת לב אל זה״ אמרה אליזבת בשקט מפחדת שאני אשחט אותה ״אני לא אוהבת את לוקאס מורגן אוקיי?״ אמרתי מבהירה להם את הדברים הנכונים. הנכונים נכון? ״אוקיי אוקיי״ אמרו שניהם מרימים את הידיים שלהם כחפים מפשע. ״אבל עכשיו מה שנעשה זה נביא לך את הבגד ים הכי פצצתי שהבאתי בשקית הזאת כדי שלוקאס יאכל את עצמו על זה שהוא עזב אותך באמצע הנשיקה שלכם״ אמרה אליזבת ״אני לא יודעת..״ אמרתי ״אני סמכתי על הבגד ים הזה״ אמרתי כאשר לקחת את הבגד ים השלם שלי  שמסתיר כל מקום לדמיון מרוב שהוא בקושי פתוח, אני גם אף פעם לא מורידה את הבגדים שלי בגלל הריכיים השמנות שלי והבטן עם הקרס הקטנה שנמצאת עליה, אליזבת אומרת לי תמיד שיש לי גוף פצצה ואין לי שום קרס ואוון לא מפסיק להגיד שלא היה אכפת לו לעשות בי דברים בגלל שהגוף שלי ממש יפה, רק שאני בחיים לא נותנת לגוף שלי את המקום שמתאים לי כי ברוב הזמן אני שמה בגדים שלא מראים אפילו מעט שיש לי גוף יפה או לא יפה. לא משנה. אני לא אכנס לזה.
הבגד ים הזה היה יפה, וכמעט ואף פעם לא הורדתי את הבגדים ממני ככה שזה היה נעים ונחמד (הערת הכותבת- זה הבגד ים שהיה לאוליביה)