האם אני באמת מכיר/ה אותך?/ סיפור אהבה

פרק 17

-טוב הסיפור הולך קצת לשנות תפנית בעלילה, כבר בפרק הזה אנחנו קפוצים כמה שנים קדימה בלי כל כך להסביר איך היה בחופשת הקיץ באילת אני אבל מבטיחה לכם שאתם תבינו במהלך הסיפור. הרגשתי שהסיפור קצת נתקע ורציתי לעשות תפנית בעלילה מקווה שתאהבו 😰-
מנקודת מבט אוליביה:
״אילת?״ שאלה אליזבת
״מה יש לנו לחפש באילת?״ המשיך אוון
״נו יהיה כיף בבקשה בואו נלך זב לא שיש לנו משהו טוב יותר לעשות, חוץ מזה אליזבת, ליאם הולך להיות שם!״ אמרתי מנסה לגרום לאליזבת להסכים
״טוב נו בסדר״ כתבה אליזבת
״רק בשבילך אבל״ המשיך אוון
״ישש״ עניתי בשמחה שאני יודעת שממש עוד שבועיים פסח ונוכל להינות ממש
״הם הסכימו״ כתבתי ללוקאס בשמחה
״יופי!״ ענה לוקאס מאושר.

~כעבור 8 שנים~

מנקודת מבט אוליביה:
״בוקר טוב ישנונה״ אמר לי אוון כאשר נכנס לחדרי
״למה אני צריכה לקום עכשיו?? למה אני לא יכולה לחזור לימים שהייתי בבית ספר והייתי שמה פס על הבית ספר״ אמרתי בהתלוננות
״חרטטנית, היית חננה, חוץ מזה שעכשיו מתחילה שנה חדשה ואת רוצה להפוך להיות מורה לספרות בבית ספר הישן שהיינו בו אז תכלס את חוזרת להיות בבית ספר״ אמר אוון
״כן אם יקבלו אותי״ אמרתי בהתמרמרות
״מה זב איפה לילך?״ שאלתי את אוון
״הייתה צריכה ללכת לעבודה״ ענה לי אוון
״יופי נמאס לי לראות את שניכם כל הזמן נמצאים בבית שלי, תמצאו לכם בית משלכם״ אמרתי מגלגלת עיניים
״את בחרת שאהיה השותף שלך לדירה״ אמר אוון מרים את הידיים שלו כחף מפשע
״כן ומסתבר שעשיתי טעות״ צחקקתי. אני חולה על לילך היא מקסימה ומצחיקה ואני כל כך שמחה שאוון מצא לעצמו מישהי כזאת, הם ביחד כבר ארבע שנים הם הכירו ממש במהלך השירות הצבאי שלהם וכרגע אי אפשר לנתק אותם אחד מהשניה
״מה איתך היום?״ שאלתי את אוון כאשר קמתי מהמיטה והתמתחתי, ״את האמת שלא יותר מדי,יש לי יום חופשי היום מהתואר אז כנראה שאני אשב ואלך לחפש לי חליפה לחתונה של אליזבת וליאם״ אמר אוון בהתרגשות ״איזה מרגש זב שמה חופש ההוא באילת הם ביחד!!״ המשיך אוון ואני הורדתי את הראש למטה, אני לא אוהבת להיזכר בשבוע הזה שהיינו באילת הוא היה נורא ״וואי אולי אני מצטער לא הייתי צריך לדבר על זה״ אמר אוון מנסה להקל עליי ״אני חייבת להתחיל להתארגן אם אני לא רוצה לאחר לבית ספר״ אמרתי מנסה להעביר נושא, לא בא לי לדבר על אותו שבוע הם רק יודעים שחזרתי ממנו מרוסקת בלי יותר מדי דברים כי לא הייתי מוכנה לספר על השבוע הזה ואני עדיין מתקשה לספר כשאני ארגיש מספיק מוכנה הם הראשונים שידעו מזה. ״בסדר אבל אל תשכחי היום באחהצ נפגשים עם אליזבת לבדוק שמלה בשבילך  ובשביל לילך״ המשיך אוון כאילו הוא המבוגר האחראי בבית ״אני זוכרת אני זוכרת, איזה יופי שהם כבר ביחד 8 שנים וסופרות הם מתחתנים״ אמרתי בהתרגשות אני כל כך שמחה שהחברה הכי טובה שלי מתחתנת למדתי להכיר את ליאם והוא בן אדם מקסים ואני מאושרת שהם הולכים להתחתן עוד פחות משבוע ״כן זה באמת מרגש ליאם אחלה גבר״ אמר אוון בגאווה ,״אכן כן״ אמרתי בחיוך והחלתי להתארגן במהירות, מסתכלת על צמח במראה נראית בדיוק אותו הדבר כמו לפני 8 שנים אותם עיניים אפורות ירוקות ואותו השיער, עשיתי תואר של שלוש שנים בחינוך כדי להיות מורה לספרות- מה שכל הזמן חלמתי להיות.
הייתי מורה לספרות כמעט שנה בבית ספר יסודי והחלטתי שבא לי להיות מורה לספרות בבית ספר שאני למדתי בו לילדים בתיכון ולהיות הרבה יותר נחמדה מגברת רוברטס
שלא סבלתי. אוון ואני כבר שותפים לדירה כמעט שלוש שנים. והוא השותף הכי טוב שיכולתי לבקש!!
שמתי חולצה מכופתרת בצבע  לבן וגינס ארוך וגבוה אספתי את השיער לקוקו גבוה נשמתי עמוק אמרתי ביי לאוון ויצאתי לעבר הבית ספר, כשהגעתי לשם נזכרתי בכל מה שעברתי במהלך השנתיים וקצת שנשארו לי אחרי השבוע באילת והמחשבה על אותו שבוע רק גרמה לצמרמורת מגעילה לעבור בגופי. אני לא יכולה ולא רוצה לשמוע את השם לוקאס יותר בחיים חשבתי לעצמי , הילד פשוט נעלם יום אחרי שחזרתי אני מחופשת פסח הוא פשוט לא חזר לבית ספר, היו שמועות שהוא עבר עיר או מדינה אבל אני לא יכולה ולא מסוגלת לחשוב עליו חשבתי לעצמי והדמעות החלו לזלוג מעצמם. ניגבתי מהר את הדמעות כשנכנסתי לחדר המנהלת ״טוב אוליביה מותק, את נשמעת לי בחורה מצוינות ואנחנו חייבים מורה לספרות חדשה , השנה מתחילה עוד שבוע בדיוק ואני אשמח שתתחילי לעבוד ישר, אם זה בסדר מצידך כמובן״ אמרה המנהלת החדשה של בעת הספר אחרי כמה דקות של דיבורים סתמיים.
״באמת??״ שאלתי אותה בהתרגשות, אני כל כך שמחה שאני הולכת לקבל את זה!
״כן כן, גם מאד מצחיק לא רק את הולכת לחזור וללמד בבת ספר שלמדת בו יש לפחות עוד שלושה ילדים שצריכים להגיע לראיון ולדעתי הם הולכים להתקבל לפה בקלות״ אמרה גברת פיץ 
״אפשר לשאול מי?״ שאלתי בחשש
״לצערי זה עוד מסווג משום שלא בטוח כלום התקבלו אבל אל תדאגי מותק את תראי אותם בראשון הבא ביום הראשון ללימודים״ אמרה בחיוך המנהלת
״אוקיי״ אמרתי מתרגשת ויצאתי מחדר המנהלת.
צלצול הטלפון שלי קטע את המחשבות שלי ״הלו״ אמרתי מיד
״מה קורה אחות?״ שאל קמרון
״קמ התגעגעתי מותק״ אמרתי מצחקקת
״גם אני, מתי את מגיעה להורים השבוע?״ שאל ״כנראה שבשישי, אני אראה אותך ואת החברה החדשה שלך? מה השם שלה? משהו עם ע׳? ענבל?״ שאלתי
״ענבר וכן״ ענה לי קמרון מיואש
״חחחחחח איזה יופי אח קטן״ אמרתי
״די לקרוא לי אח קטן אני כבר בן 22״ אמר לי קמרון והתחלתי לצחוק
לא מאמינה שעד לפני כמה שנים הוא היה האח הקטנציק שלי שאהבתי להציק לו, הוא היחיד שיודע על הסיפור עם לוקאס, סיפרתי לו לא מזמן לפני שנה אני חושבת, לא יודעת למה אבל הרגשתי שאני חייבת לספר למישהו את זה והוא הבן אדם הקרוב ביותר אליי ״חחחח אבל אתה תמיד תהיה האח הקטן שלי״ אמרתי מחייכת
״אולי?״ שאל קמרון וידעתי לאן הוא חותר ״לוקאס הולך להיות בחתונה של אליזבת?, אני.. אני לא רוצה שתתרסקי עברו 8 שנים ומשום מה לא נראה לי התגברת על מה שקרה ביניכם ולא בא לי שהוא יציף אותך שוב״ אמר קמרון חושש ״היי.. קמ.. אל תדאג הוא כבר לא שובר אותי, אני בכלל לא חושבת עליו אהוב שלי.״ אמרתי משקרת, יוצא לי לפחות פעם אחת ביום לחשוב עליו , זה אולי נשמע קצת אבל כל יום במשך 8 שנים לא כזה קצת נכון? ״אבל אם זה עוזר לך הוא כנראה לא יגיע לחתונה משהו עם העבודה שלו הוא אמר להיות בחול באותו יום והוא לא יכול להפסיד את זה״ אמרתי מנסה להיזכר מה אליזבת אמרה לי, פשוט מהרגע ששמעתי לוקאס לא שמעתי כמעט וכלום חוץ מזה שהוא כנראה לא יגיע לחתונה ואז הרגשתי הקלה קלה.
״יופי.. אני שמח, טוב אני צריך לסגור אדבר איתך מאוחר יותר, אוהב״ אמר לי קמ וסגר את הטלפון. נשמתי עמוק, אני לא בנויה לזה לא בנויה לזה בכלל כל פעם שאני רק שומעת את השם שלו אני משתגעת והבטן שלי מתהפכת בצורה לא ברורה. שרק גורמת לי לרצות להקיא. התקדמתי לעבר בית הקפה שאני אוהבת לשבת בו ביקשתי קפוצ'ינו לדרך והתקדמתי לכיוון הבית שלי, יש לי עוד שעתיים עד שאני אמורה לפגוש את אליזבת אז לדעתי אחטוף תנומה קלה, בדיוק שבאתי להירדם צלצול טלפון נוסף גרם לי להתעורר מנומנמת ״הלו?״ אמרתי בלחש ״התקבלתי התקבלתי התקבלתי!!!״שמעתי את אליזבת צורחת משגעון
״משוגעת מה יש לך?״ אמרתי חצי צוחקת
״אנחנו הולכות להיות יחד בבית ספר כמו בימים הטובים אולי!!״ אמרה לי אליזבת בהתרגשות
״ישששש״ עניתי שמחה, ישר אחרי שהתקבלתי שלחתי הודעה לאליזבת שהתקבלתי ידעתי שאליזבת היא אחת מהבנות שבאו לנסות להתקבל אבל עניין אותי מאד מי השניים האחרים, אליזבת חולה על המתמטיקה והיא התקבלת להיות מורה למתמטיקה ליחידות 4 ו5 אז אני ממש שמחה שנהיה יחד היום יעבור לי הרבה יותר מהר חלום של כל אחת לעבוד בעבודת החלומות שלה עם החברה הכי טובה שלה.
״כןןןןן״ ענתה אליזבת מרוגשת. ״טוב מתי אנחנו נפגשות?״ המשיכה אליזבת, חייב חייב למצוא לך שמלה, החתונה שלי עוד פחות משבוע ואני לא עומדת בזה״ אמרה אליזבת בהתרגשות ״אני גם קצת בלחץ שיראו את הבטן שלי״ המשיכה ״אויש אלי את בחודש שני לא רואים כלום בחודש הזה״ אמרתי לה מנסה לעודד אותה, אליזבת נכנסה להריון לפני חודשיים, התחתונה תוכננה להתקיים עוד חצי שנה אבל בגלל שהיא נכנסה להריון מוקדם הם זירזו את החתונה כדי שהבטן לא תפריע במהלך החתונה, היא אמנם רק בת 24 אבל היא כל כך בוגרת שלדעתי היא יכולה לגדל גם שלושה ילדים והיא תעשה את זה באהבה.
״כן צודקת״ מלמלה אליזבת ״בכל אופן, מתי נפגשות?״ המשיכה ״אמורות עוד שעתיים עכשיו תני לי לישון קצת משוגעת״ צחקתי לעבר הטלפון ״בסדר בסדר״ אמרה מחויכת.