האם אני באמת מכיר/ה אותך?/ סיפור אהבה

פרק 1

היי אז זה הפרק הראשון מקווה שתאהבו בתמונה למעלה נמצאת אוליביה

מנקודת מבט אוליביה:

"בוקר טוב" אמרה אימי כאשר נכנסה לחדרי ופתחה את התריסים שבחדר שלי "האור" מילמלתי בבכי כאשר מילקה מלקקת את פניי "יאללה אוליביה את צריכה לקום יום ראשון לכיתה י" אמרה אמא שלי בהתרגשות "איזה כיף" ניסיתי לזייף את הקול הכי שמח שלי. כאילו באמת היא מצפה שאני אהיה מאושרת עכשיו אחרי חופש שישנתי כמו איזה דוב בשנת החורף שלו "קומי כבר ישנונית" ציחקקה אמא שלי נשקה לראשי ויצאה מחדרי "מילקה דיי קמתי" ציחקקתי כאשר מילקה המשיכה ללקק את פרצופי בחיי שאני חושבת שאימא שלי שיחדה את מילקה שכל יום לא תזוז מהחדר שלי עד שאני אקום. קמתי בחוסר רצון לחזור לבית ספר ובטח שבחוסר רצון לראות את פרצופו של לוקאס מחייך את החיוך היהיר שלו שהיה גורם לכל ילדה אחרת בבית ספר "בלייק אדוארדס" להתאהב בו. "אוליביה אני צריכה לצאת לעבודה, לכי להעיר את קמרון אתם תאחרו אם לא תצאו בעשרים דקות הקרובות" צעקה אימי, "אוי שיט" מלמלתי לא מתאים לי לאחר ביום הראשון של הלימודים, התקדמתי מהר לעבר חדרו של קמרון "קמ קום" אמרתי בנינוחות "אין לי חשק לקום" מילמל קמרון "קמ זה היום הראשון שלך בכיתה ח, יהיה בסדר ואתה יודע שאני תמיד הפה בשבילך אני רק אהיה בבניין ליד" אמרתי מנסה להרגיע אותו "אבל איך אני יוכל להתחיל את השנה בלי החברה הכי טובה שלי?" שאל קמרון, בתחילת החופש האנה החברה הכי טובה של אחי עברה דירה, הוא ילד חברותי וכל הילדים בכיתה אוהבים אותו, אני כבר הזכרתי שהוא מחוזר על ידי חצי מהבנות שנמצאות בכיתה שלו?? טוב.... כן אבל עדיין.. תמיד כיף להשוויץ באח הקטן והמעצבן שלך..., האנה הייתה היחידה מהבנות בכיתה שלו שלא ניסו להרשים אותו היא הייתה תמיד היא ואף פעם לא ניסתה להיות מישהי אחרת וזה מה שהפך אותם לחברים הכי טובים.. "אני מבינה שזה קשה קמ, אבל אתם עדיין נפגשים ומדברים שעות בטלפון, אתה תראה שיהיה לך כיף בדיוק כמו בשנה שעברה, ואני בטוחה שתכיר עוד חברה טובה ותרגיש בחסרונה פחות" אמרתי "אף פעם אני לא אחליף את החברה הכי טובה שלי באף אחת אחרת היא שונה וזה מה שתמיד אהבתי בה" אמר קמרון כאשר התיישב במיטתו "היא שונה, אתה צודק אבל אולי רק אולי אם תפסיק כל כך לחשוב כמה רע לך בלעדיה ולא תשווה אותה לכל ילדה שרק תנסה להכיר אותך תגלה ילדה אחרת ולא קמ, היא לא תיקח את המקום של האנה והיא בכלל לא תהיה תחליף שלה, היא תהיה רק עוד חברה טובה שלך והיא תאהב אותך בדיוק כמו שהאנה אוהבת אותך ותזכור שאתה והאנה תשמרו על קשר ותמיד תוכלו להיפגש" חייכתי אליו "אני שונא את זה שאת צודקת" חייך אליי קמרון וקם ממיטתו "אוליביה?" שאל קמרון לפני שנכנס לחדר המקלחת לצחצח את שיניו "כן" עניתי "את האחות הכי טובה שיש" אמר "אני יודעת" זייפתי קול מתנשא "קדימה, תתארגן אנחנו נאחר" אמרתי לו וחזרתי לחדרי להתלבש לבשתי חולצת בית ספר לבנה וג'ינס קצר בצבע שחור שמתי את הואנס האדום שלי ועשיתי קוק גבוה שדמה מאד לזנב סוס, אני אוהבת את השיער שלי, זה הדבר היחידי שאני אוהבת בעצמי הוא ארוך והוא גלי על גבול החלק ככה שהוא תמיד מסתדר. "אני הולך לכיתה" אמר לי קמרון אחרי שהתייאש לחכות איתי לאוון ואליזבת "בסדר, יהיה טוב ילדון" אמרתי מחייכת אליו ורואה את הגלגול עיניים שלו הוא שונא שאני קוראת לו ככה. "היי לך" שמעתי את הקול שכל כך התגעגעתי לשנוא, כולם יכולים לנחש מי זה נכון? "ביי לך" עניתי ללוקאס והמשכתי לחכות לאליזבת ואוון, כמה זמן לוקח להם להגיע?! "לא יפה, ככה לקבל אותי?" שאל לוקאס "חבל.. כי כן" אמרתי מחמיצה את פניי "חחחחח לא התגעגעת אולי" אמר לוקאס בקול מזלזל. מה נראה לו בכלל שהוא קורא לי בשם חיבה שלי? הוא לא יקרא לי ככה כל עוד הוא לא ידיד שלי ובטח שבטח לא חבר שלי "ממש לא התגעגעתי לוק" אמרתי מחזירה לו על אותו מטבע והא רק חייך חיוך יהיר בדיוק כמו שאר החיוכים שלו, בחיי שיש לו חיוך יפה, בסדר.. אני לא יכולה להתכחש לעבודה שהוא הילד הכי חתיך בבית הספר שלנו, כן? אבל אני יכולה להגיד שהאופי שלו חרא. "תפסיקי לשקר לעצמך אולי" אמר לי לוקאס והסתכל ישירות לעיניי, ומיד הורדתי את ראשי, לעזאזל ככה הוא יבין שאני לא באמת עם ביטחון כמו שאני משדרת, "אוליביה" הקול של לוקאס נשמע לשם שינוי דואג ואוהב ולא יהיר, יכול להיות שהוא כן בן אדם? ידו כמעט ונגע בפניי ובדיוק אז אוון ואליזבת הגיעו "מתי אתה יוצא מהארון אוון, יש הרבה בנים שמחכים בתור" אמר לוקאס. אוקי לא. הוא לא בן אדם הוא יצור עלוב יהיר וחסר רגישות, ראיתי איך אוון נפגע "אוקיי עד פה, קודם אתה בא והופך את הבוקר שלי לנורא אחר כך אתה קורא לי בשם חיבה שרק אנשים שאני אוהבת קוראים לי ולא.. אתה לא אחד מהם ואז יורד על החבר הכי טוב שלי?? אז לך תזדיין לוקאס, אל תתקרב אלינו אל תציק לא ובחיי שאוון יותר ממך בהכל" אמרתי והוא המשיך להיות עם הארשת פנים היהירה שלו, חיוך רחב עלה על פניו וזה רק הלהיט ועיצבן אותי יותר "ועכשיו אני חושבת שמדי הזונה הקטנה שלך מחכה לך לעוד סיבוב קצר בשירותים." אמרתי מעבירה אצבע מאשימה על מדיסון שרק החמיצה את פניה ושתקה, לשם שינויי בפעמים אחרות היא הייתה יוצאת על החיים שלי. משכתי את אוון ואליזבת לכיוון בית הספר "אוליביה" שמעתי את קולו של לוקאס והתעלמתי "עדיף היה שלא תסתובבי הגוף שלך מפה שווה צפייה ארוכה" אמר לי לוקאס איגרפתי את ידיי ופניי הפכו לאדומות בין רגע ומיד לאחר כמה דקות האצבע השלישית שלי עלתה באוויר כאשר אני עדיין לא מסתכלת עליו, ואני בטוחה שברגע הזה חיוכו היהיר הפך לגדול יותר, שמרתי על השתיקה כאשר אוון ואליזבת לא פותחים את הפה שלהם כי הם מבינים כמה אני עצבנית עכשיו ולרגע מחשבותיי עברו ללוקאס על הקול שהיה שונה ולא יהיר לפני שאוון ואליזבת באו..