הנסיכה ושדת הים

פרק 17

סרט המדידה נצמד לסאטומי בחוזקה, היא מלמלה קללות קטנות בין שיניה.
"גברתי, איך את יכולה לקלל כך? נשים לא צריכות לקלל." המשרתת המשיכה למדוד את סאטומי בעודה מצקצקת באכזבה. "ועוד לבקש חולצה ומכנס בשביל נשף, איזו מן אישה את?"
"האישה שאני רוצה להיות." סאטומי גיחכה למרות שלא הייתה משועשעת מהסבל שהמדידות גרמו לה וההערות של המשרתת. היא ניסתה להבין את נקודת מבטה של המשרתת ונאנחה.
"איך תמצאי בעל טוב אם את ככה?" המשרתת המשיכה להתלונן.
סאטומי החלה לצחוק, היא כלל לא תכננה להתחתן בזמן הקרוב וכלל לא היה אכפת לה מדעת הגברים כלפיה.
"בני זוג צריכים לאהוב אחד את השני בגלל מי שהם, אם יהיה לי בן זוג, או בת זוג, הם יקבלו אותי כמו שאני."
המשרתת גלגלה את עיניה והתעלמה מהערותיה של סאטומי וקללותיה. "זהו להיום, את יכולה לחזור לחברייך." היא קדה קידה.
סאטומי קדה בחזרה. "תודה רבה." היא יצאה מהחדר והלכה במסדרון. בדרך עברה ליד שתי דלתות זכוכית שהובילו למרפסת גדולה. סאטומי שמה לב לאלברט שישב ושתה תה. היא יצאה אליו והתקרבה, היא ראתה שהוא הסתכל על אירו שהיה עם קאסים ולוניה.
"את יכולה לשבת אם את רוצה, אני יכול להגיד למשרתים שיביאו תה גם עבורך." אלברט לא סובב את ראשו לסאטומי. הוא גיחך והמשיך להביט באירו.
"אין צורך." סאטומי התיישבה מולו. אלברט בכל זאת התעקש והזמין עבורה תה. סאטומי הביטה למטה. "אירו מצא חן בעיניך." היא כיווצה את גבותיה והביטה באלברט בזווית עינה.
"כמו שהנסיכה לוניה מצאת חן בעינייך."
"לפחות לי יש סיכוי." סאטומי גיחכה ושילבה את ידיה. "אירו לא יתאהב בך." המשרת הגיע ושם בשולחן את כוס התה של סאטומי. היא לא הסתכלה על הכוס והתעלמה לחלוטין מהמשרת.

"נחיה ונראה." אלברט הניח את התה על השולחן הלבן והקטן שעמד לצד כיסאו. "הסתכלי על לוניה. היא נמצאת בסביבתה הטבעית."
"סביבתה הטבעית? היא לא בעל חיים." סאטומי גלגלה את עיניה. "ולמה אתה מתכוון?"
"הסתכלי עליה, היא נראית משוחררת יותר כשהיא נמצאת באחוזה מלכותית. היא נולדה בת מלוכה, טבעי שתמשיך להיות כזו, לא?"
"היא תמשיך להיות מה שהיא רוצה, לא כפיתי עליה להצטרף אלינו." סאטומי שילבה את ידיה. "לוניה היא הרבה מעבר לרק בת מלוכה."
"אז מהי?"
"היא אישה חזקה וטובת לב." סאטומי חייכה כשלוניה נופפה אליה, היא נופפה אליה בחזרה.
"חזקה?" אלברט צחקק, ממעיט בערכה של לוניה.
"אל תזלזל בה."
"בכל מקרה." אלברט החניק צחקוק. "אני בטוח שהיא רוצה להיות שוב בת מלוכה, לחזור לבוליגוראד ולהתחתן."
"אתה לא יכול להחליט מהם רצונותיה."
"ולמה לדעתך היא תרצה להיות איתך?"
סאטומי גיחכה וקמה מכיסאה. היא לא שתתה מהתה שהגישו לה והשאירה אותו על השולחן. "המניפולציה שלך לא תעבוד עליי."
"מניפולציה?" אלברט לא הביט בה.
"אתה מניפולטור ושקרן, אתה רוצה להשיג את מה שאתה חושב ששייך לך- במקרה הזה אירו. אבל אני כבר אומרת לך הוד מעלתך, אני קלטתי אותך." היא אמרה בלגלוג בעוד עינה האדומה זהרה. סאטומי נכנסה חזרה פנימה.
'נסיך, מה אתה מתכנן?' היא חשבה לעצמה. כשהלכה חזרה לחדרה היא עברה ליד קמילה ולאקסיטי. "היזהרו מהנסיך." היא לחשה.
"את לא צריכה להגיד לי פעמיים." קמילה אמרה באדישות, היא כבר מזמן איבדה את אמונה בבני האצולה.
"העבירו את זה הלאה." היא הביטה בהן בעודן הנהנו והלכו.