פרק 22

421 36 2
                                    


קאסים ואירו נשכבו במיטה מחובקים. אירו לקח חלק ארוך משערו של קאסים והחל לקלוע לו צמה.
"קאסים, אתה שונא אלינים?" אירו הביט בעיניו לרגע ובמהירות חזר להסתכל על הצמה.
"אפשר להגיד שיש לי שנאה מסויימת לשלטון של אליניה, למה?" קאסים הביט באירו.
"כשנלחמנו היום באלינים, היית כל כך מרוגש, כאילו התגעגעת להרוג אותם."
"אני תמיד מרוגש כשאני נלחם. הרבה זמן לא נלחמתי ואני מרגיש חלוד מעט." קאסים גיחך.
"אבל, כשנלחמת בהם אתה נראית מרוגש יותר באופן שונה."
"יש לי כעס כלפיהם, זה קשה לא לכעוס ולשנוא את הממלכה שגרמה לממלכה שלך להידרדר למצב כלכלי קשה."
"אבל, לא כולם השתתפו במלחמה."
"אני יודע, אני לא מאשים את כל האלינים, גם לא את החיילים. זו לא אשמתם שיש מלחמה, הם פשוט נלחמים כדי להגן על הממלכה שלהם. אבל בזמן המלחמה, הייתי כל כך עצבני על שלוש הממלכות האלו, כעסתי על כולם." קאסים נאנח. "אבל אם להיות כן איתך, אם יש משהו שאני באמת שונא, הוא השלטון של אליניה, כי הרי הוא זה שחשב לפתות את פריזלריי ובוליגוראד ולגרום לקריסה באל-פאראן."
"אז אתה שונא את לוניה?"
קאסים גיחך. "לוניה מיוחדת במינה. אני לא אשקר, כשראיתי אותה בפעם הראשונה עצרתי את עצמי מלהרוג אותה. אבל עכשיו אני מבין שהיא לא כמו הוריה."
"הכרת את המלך והמלכה של אליניה?" אירו סיים לקלוע את הצמה והחל לקלוע עוד אחת.
"לא באופן אישי כמובן. אבל מי שפוגע במלך ובמלכה של אל-פאראן, פוגע גם בי." קאסים ליטף את לחיו. "אולי נעביר נושא? אני לא אוהב לדבר על המלחמה."
"בסדר, אז לגבי המלאך והכוחות, מה אנחנו נעשה?" אירו שאל, הוא חשב על זה זמן רב. "כלומר, אני צריך לדעת איך לשלוט בזה. אם לא אלמד אז אני יכול לפגוע בך ובשאר."
"כבר שרטת אותי."
"ואני לא רוצה לעשות זאת שוב, אני רוצה לשלוט בכוח הזה. אבל, אני לא יודע כיצד."
"חייב להיות מישהו או משהו שיודע על הכוחות שלך ויכול ללמד אותך."
"איפה יכול להיות אדם כזה? בווי-שוו לא יענו לי בגלל השיער. ואני לא יכול לעזוב את הצוות לממלכה אחרת." אירו השפיל את מבטו. הוא הרגיש שוב פעם חסר אונים.
"אז אני אלך. אני אחזור לאל-פאראן ואחקור שם, אוכל גם ללכת לספריית מאלבורן, אני בטוח שיהיו שמה כמה ספרים שמסבירים על זה."
"אני אבוא איתך לספרייה." אירו מיד קפץ. "אתה באמת תחזור לאל-פאראן עבורי?"
קאסים הנהן. "אעשה הכל כדי לעזור לך, זה יהיה אנוכי מצידי אם לא."
"תודה, קאסים." אירו חיבק אותו. קאסים הרים את ראשו של אירו ונישק את שפתיו.
הדלת נפתחה והנשיקה הפסיקה. "מה את רוצה עכשיו?" קאסים ידע שזו סאטומי אפילו מבלי להסתובב אליה.
"באתי להגיד לילה טוב וגם-" היא הניחה לצד המיטה את זרי הפרחים. אחד מהם היה סגול והשני לבן. "לוניה הכינה עבור כולם זרי פרחים. באתי כדי להביא לכם." היא חייכה.
"אני צריך להודות לה." אירו הביט בזרי פרחים, הם היו יפהפים.

"היא כבר ישנה, ולכן אסור לכם לעשות סקס עכשיו, זוג ארנבים מיוחמים." סאטומי שילבה את ידיה.
"איי איי קפטן." קאסים אמר בנימה עוקצנית.
"לילה טוב." היא סגרה אחריה את הדלת.
אירו נשכב ועצם את עיניו.
"אנחנו באמת הולכים לישון עכשיו?" קאסים כבר נכנס לאווירה.
"כן." אירו אמר כשעיניו עדיין עצומות. קאסים נאנח וחיבק אותו.
"לילה טוב." הוא נישק את אירו בלחי ועצם את עיניו.

הנסיכה ושדת היםWhere stories live. Discover now