התעוררתי, לא זכרתי שנרדמתי אפילו. מוזר...
הכל הכה בי הפיצוץ, הצרחות, הכאב.
תהיתי מה אני אמור לעשות עכשיו, אני בקושי מרגיש אנושי.
מנקודת המבט שלי רוצחים מאבדים אנושיותם ברגע שהם רוצחים בפעם הראשונה.
החלטתי לבחון את הסביבה שלי כי הנחתי שאני לא נמצא במעבדה יותר.
פקחתי עיניים ולא הבנתי מה לא בסדר במה שאני רואה.
ואז קלטתי הכל היה שלם.
שכבתי באמצע מדשאה ענקית וראיתי מאחורי את קירות המעבדה, זה נראה כאילו אפילו עלה אחד לא נפגע.
הכל היה שלם.
אבל מה עם הפיצוץ...?
התחלתי להסתובב באזור ובאמת מצאתי אנשים, אבל משהו היה לא בסדר איתם, כולם נראו כאילו הם תוהים מה קרה,מדי פעם אפילו שמעתי מלמולים על פיצוץ ענק.
מצאתי את רוג' ברגע שהסתכלתי לו בעיניים הבנתי מה הבעיה האישונים שלו... היו בצורת שארינגאן...
אחרי שהפסקתי לצרוח מהתדהמה והתאפסתי על עצמי שאלתי את רוג' מה לעזאזל קרה כאן?!
"אנחנו לא בטוחים בדיוק , ממה שהעובדים אומרים היה פיצוץ עצום וברגע שניסינו לבדוק את מוקד הפיצוץ הלא מזיק לעין גילינו את עניין העיניים, לכולם כאן יש עכשיו שארינגאן ברמה החלשה ביותר, יש כאלה שאומרים שאתה גרמת לפיצוץ, אבל זה לא נכון, נכון?"
שתקתי.
"היי שמעת את השאלה שלי?"
"היי זאק אתה מקשיב לי?!"
הסתכלתי אל תוך עיניו בעיניים ריקות...
"אני לא מאמין... תראה זה עוד לא בטוח אבל יש סיכוי מסוים שכל בעלי העיניים קיבלו למעשה את הכוח הזה... כוח הדמיון"
"זה... זה..."
נפלתי על הרצפה חסר הכרה, מת מעייפות.
אני לא זוכר המון אני רק זוכר שקמתי לכמה שניות מתישהו ושמעתי שני אנשים מתלחששים
"העיניים שלו..."
"אני יודע, נגלה מה הולך פה ברגע שהוא יתעורר"
ואיבדתי את ההכרה שוב.
YOU ARE READING
היא מהאנימה
Fantastikהיא מהאנימה מתאר את חייו של זאק שמגודל על ידי הממשלה על מנת להפוך לנשק מחריד, אך במהלך האימונים הוא נופל לאהבה, אהבה.... לנערה מצוירת.
