The Girl Who Waited (2)-הוקפא

פרולוג

"...ואם אתחבא בעליית הגג, גם אז תמצאי אותי?" שאלה ילדה שנראתה כבת חמש, אם לא יותר. זווית הראייה השתנתה, נפתחת ומראה יותר מהסביבה. אישה ישבה מאחוריה, אך לא ניתן היה לראות דבר מלבד שיערה האדמוני, שתאם לילדה הקטנה. צחקוק חמים נפלט מהאישה בעודה מעבירה מסרק ומתירה קשרים. "לא סיפרתי לך כבר שהוכתרתי למלכת המחבואים? אין דבר שאיני יכולה למצוא, במיוחד כשזה מגיע לאחותי הקטנה. לא נרצה שתאבדי לנו, נכון?" הילדה חייכה והסתובבה במקומה על המיטה, פונה אל אחותה הגדולה.

"אבל כשאני רוצה, אני יכולה להתחבא ממש ממש טוב! אם את רוצה, את יכולה לבחון אותי, ואז אראה לך מי מלכת המחבואים האמיתית!"

הזווית השתנתה שוב, אך למרות כל הציפיות, כל מה שניתן היה לראות היה שיערה הארוך והאחות הקטנה.

"בסדר לולה, נבדוק את התיאוריה הזאת מחר. עכשיו, רוצי מהר לצחצח שיניים כדי שאני אספיק לקרוא לך סיפור לפני השינה. בסדר?" לולה הנהנה בנמרצות רבה מדי בכדי להאמין שבאמת תלך לישון, קופצת מהמיטה ורצה מהחדר.

ולפני שהראייה נהייתה מטושטשת שוב, רומזת על החלום שהגיע לסיומו, היא קראה; "אל תגרמי לי לחכות."

 -•-•-•-•-•-•-•-•-•-•-•-•-•-•-•-•-•-•-     

רק מן טעימה קטנה מהסיפור. 

אני מתכננת לעלות פרקים בימי שישי, כך שאם לא העליתי, אשתדל לכתוב בפרופיל שלי מתי כן אעשה זאת. ככל הנראה אעלה פרק ראשון בשישי, אבל אני כן רוצה לכתוב שניים שלושה פרקים לפני כן, אז נראה.

ונתראה בפרק הראשון,

2BUNNY5 (83