לא הכרתי "אוכל צללים" לפני רייבן, כך שלא היו לי דעות קדומות לגביו. אולם, ברכיאל קבע כי הוא לא היה כמוהם ממילא.
"אז איך בדיוק אני אמורה להוציא את עזראל מהכלא?" שאלתי כאשר ברכיאל נתן לי את תיק הגב שלי בחזרה לאחר שבדק כי יש לי מספיק אוכל ומים.
"בכלא יש מן... פגם, כל כך ישן ועתיק ששכחו ממנו." הוא סיפר, מוציא מהשקיק אבן קטנה בצבע טורקיז. "חוץ ממך," אמרתי, והוא הנהן וסימן לי להושיט את ידי, ואז הניח על כף ידי את האבן.
"בעזרת הפגם מישהו שיש לו קשר עתידי עם עזראל יכול לפתוח את דלת התא שלו, כיוון שהפגם גורם לאיבוד תחושה של הזמן האמיתי כך שברגע שמישהו עם קשר עתידי לאחד האסירים מגיע הכלא מסיק שזמן הכליאה שלו עבר." אני מקמטת את מצחי, מנסה להבין.
"זאת אומרת שהכלא לא זוכר מתי נכלאו האסירים, ולכן כאשר אגיע זה רמז לכך שהעתיד הגיע, וכך גם שעת השחרור של עזראל?" ברכיאל הנהן, מסמן לי לצאת מן המטבח ולחזור לסלון, שם נשאר רייבן.
"את היחידה שיש לה קשר עתידי איתו- כל שאר האנשים שיפגוש, הוא פגש כבר בעבר, או שאין להם קשר מספיק חזק אליו." הוא סיים את הסברו, אך עדיין היו מספר דברים שלא הבנתי. לא משנה, כרגע הספיקו לי הדיבורים.
עכשיו הגיע הזמן לעשות.
אני מסתכלת על האבן על ידי, ואז על רייבן וברכיאל. "מה אני אמורה לעשות?" שאלתי, מהדקת את אחיזת ידי השנייה על רצועת התיק שעל גבי. ברכיאל שולף לפתע סכין ומסמן לי להושיט את ידי שלא החזיקה את האבן. אני מסתכלת עליו בעיניים פעורות אך עושה כבקשתו, מסיטה את מבטי כאשר הוא מעביר את הסכין קלות על עורי, מספיק עמוק כדי שתצא כמות של דם. הוא מרים את ידי המדממת ואני מנסה לא להקיא בעודי צופה בדם מטפטף על האבן. ברכיאל לוחש כמה משפטים בשפה זרה, ואני מרגישה את גופי מתחיל לרעוד מעט מהתרגשות, פחד ובעיקר מהאדרנלין בגופי. זהו זה. אני הולכת אל העולם התחתון- הגיהינום. אי אפשר לשנות את דעתי עכשיו.
כאשר המלאך מפסיק ללחוש, הדם נספג לתוך האבן בעוד שאני מסתכלת על המחזה פעורת פה, ורייבן אוחז בידי המדממת וחובש את החתך.
"בהצלחה, טרוי." המלאך אומר ולוקח כמה צעדים אחורה. הרגשתי כאילו זרם עובר בכל גופי, וכשאני מורידה את מבטי אל גופי אני רואה שהוא זוהר והחל לדהות.
בדיוק לפני שרייבן ואני דוהים לחלוטין, אני רואה את דלת הבית נפתחת. הדבר האחרון שראיתי היה את ברכיאל נלחם בככל הנראה שדים, ולפי המספר לא נראה שינצח.
~*~*~
אני נופלת על ארבע על אדמה יבשה, מסתכלת סביבי.
השדים מצאו אותנו.
מה אם הם הצליחו לתפוס את ברכיאל? זה אומר שכאשר אצליח לשחרר את אחיו, אצטרך לשחרר גם אותו ואז את אחותי. למה כל זה נופל על כתפיי?
YOU ARE READING
The Girl Who Waited (2)-הוקפא
Teen Fictionספר שני מתוך סדרת "המלאכים והמיועדים" ~ טרוי אנליס בת העשרים לא מחכה למישהו שיבוא להציל אותה. עם אחות בת שבע, ללא הורים או משפחה, הגיוני בהחלט שלא תחכה. היא צריכה לפרנס את אחותה ואת עצמה, ולדאוג שהילדות שלה לא...
