"איך אני יכולה לדעת שאתה באמת מי שאתה אומר שאתה?" אני שואלת בחשד בעודנו נוסעים. כעת שהתרחקתי מהאיום היותר חשוב, הגיע הזמן להתרכז בגבר מולי. פניו היו מעט עגלגלות, אך מבנה הלסת שלו היה בנוי בצורה מדויקת. הייתי מוכנה להתערב שפניו היו סימטריות באופן מושלם.
למרות שהיה רק כמה סנטימטרים מעליי ולא היה נחשב לבעל מבנה גוף גדול, עדיין היה בו משהו מעט מאיים. אך משום מה, לא הרגשתי בסכנה.
אולי זה היה משהו שהקרינו מלאכים? או שזה נבע מהעובדה שהיה לראש המלאכים השומרים?
"את לא, כל מה שאת יכולה לעשות כרגע זה לסמוך עליי." הוא ענה לשאלתי בקצרה, כמה שפחות מילים. ברכיאל כנראה לא היה איש שיחה במיוחד. ואולי כך היו כל המלאכים?
אני מסתכלת עליו, מנתחת את המילה 'לסמוך'. מבט חטוף בסכין שנתנה לי ליסה הראה לי שהוא לא היה שד- הסכין זהרה בקרבתם. לפחות את זה יכולתי לאמת. כמה חבל שלא היה לי איזו שרשרת שזהרה בקרבת מלאכים.
"נפלא," אני ממלמלת, מסתכלת בטלפון על המפה. המלאך נסע בדיוק למקום שאליו כיוונתי. או לפחות, כך זה היה נראה.
"אתה נוסע לבר הזה?" אני שואלת, והוא מבקש שאקרא את שמו. אני עושה כדבריו, והוא מהנהן בראשו.
אני נשענת לאחור בכיסא, מעסה את רקותיי. לפחות הוא נסע למקום שכיוונתי מראש.
"את יכולה לנוח עד שנגיע, הנסיעה עוד ארוכה." אני מפנה את מבטי אליו. "מלאכים לא צריכים לישון?" שאלתי בסקרנות, אבל רציתי גם להוסיף שאין סיכוי שאירדם בקרבת אדם שעד כמה שאני ידעתי, אולי לא סיפר לי את האמת על זהותו.
"פחות ממכם. לכי לישון, כשנגיע אעיר אותך." ברכיאל עונה, קצר וקולע. "אני לא סומכת עלייך מספיק בשביל להירדם בקרבתך," אמרתי בכנות לבסוף, משלבת את ידיי בכדי לחזק את עמדתי, אבל גם כיוון שהיה לי מעט קר.
מבלי להסתכל עליי הוא טוען, "אם הייתי רוצה לפגוע בך, הייתי עושה זאת מזמן. חוץ מזה, את היחידה שיכולה להחזיר לי את אחי." ואז הוא מדליק את תנור החימום הרכב.
כשהוא מזכיר שוב את העובדה שהמלאך אותו חיפשתי הוא אחיו, אני מתחילה להבין כמה דומים היינו. שנינו חיפשנו אחר אדם שיעזור לנו להחזיר את האחים שלנו. שנינו קיווינו להחזיר אותם אלינו, בריאים ושלמים.
מבלי לומר דבר נוסף, אני מטה מעט את גופי לכיוון החלון ונשענת עליו, עוצמת את עיניי. לא עובר רגע ואני כבר שקועה בעולם החלומות.
~*~*~
השינה שלי איננה הייתה נטולת חלומות, אבל כשברכיאל מעיר אותי אני לא זוכרת אותם.
"הגענו, תשארי צמודה אליי ואל תסתכלי על אף אחד." אני ממצמצת תחילה, השינה מתפוגגת לאט לאט ובמקומה מגיעים אדרנלין ומתח. אני מהנהנת ומשפשפת את עיניי, יוצאת מהרכב אחרי המלאך ואל תוך הבר הרועש.
YOU ARE READING
The Girl Who Waited (2)-הוקפא
Teen Fictionספר שני מתוך סדרת "המלאכים והמיועדים" ~ טרוי אנליס בת העשרים לא מחכה למישהו שיבוא להציל אותה. עם אחות בת שבע, ללא הורים או משפחה, הגיוני בהחלט שלא תחכה. היא צריכה לפרנס את אחותה ואת עצמה, ולדאוג שהילדות שלה לא...
