*לא בדוק*(כרגיל XD :P)
*
"יד ראשונה..." אני ממלמלת ומכניסה את ידה של לולה לשרוול הז'קט, גורמת לה לפלוט כמה צחקוקים. "ויד שנייה..." היא מסתכלת עליי בעודי מושכת כל צמד מילים. "ויד שלישית..." "מה פתאום, מבולבלת? יש לי רק שתי ידיים!" היא נופפה את שתי ידיה, כאילו מוכיחה את טענתה.
אני מטה את ראשי לצד, מסתכלת על בטנה. "אני לא יודעת, מה אם... היד הזאת!" היא נעה בפראות בעודי מתחילה לדגדג אותה, צוחקת ומנסה למנוע ממני להמשיך בעינוי הזה.
"טרוי!" נשמע קולה של גברת אדמס מהכניסה לביתי. היא הייתה אישה בגיל העמידה, אם כי עור פניה הכהה היה עוד חלק וכמעט ללא סימן לקמטים.
היא גרה בבית הצמוד אליי ואל לולה, אחותי בת השבע, ושימשה לי כעזר בכל הנוגע ללולה.
אם היו ימים שהתבקשתי לעבוד עד מאחור רק בכדי להשיג עוד קצת כסף כך שנוכל לעבור את החודש בשלום, גברת אדמס הייתה שם להציע לי עזרה.
היא הייתה לוקחת את לולה מבית הספר שלה ומבשלת לה, ולפעמים כשהייתי מגיעה ממש מאוחר גם מקלחת ומשכיבה אותה לישון.
גברת אדמס לאולם לא ציינה בפני את שמה הפרטי; תהיתי פעם, כיוון אישיותי הפרנואידית, אם הייתה עבריינית או משהו.
אולם, עם הזמן הבנתי שפשוט אהבה לשמור על הפרטיות שלה. כמוני.
"כן, גברת אדמס?" שאלתי כאשר פתחה את דלת הבית.
היא חייכה אל עבר לולה וצעדה לקראתנו. "מה שלום הילדה הקטנה האהובה עליי ביותר?" שאלה בעודה צובטת קלות את אחת מלחייה של לולה, אשר צחקקה כתגובה.
"בדיוק התכוונתי לקחת אותה לבית הספר," אמרתי לגברת אדמס. היא הנהנה בראשה והתרוממה מהתנוחה הכפופה בה הייתה לפני רגע.
"תיזהרי בכבישים, הגשם עושה את הדרכים חלקלקות ואת הנהגים חסרי סבלנות." היא טוענת ושולחת לי קריצה. אני מהנהנת, חיוך קטן משלי על פניי. "אל תדאגי, בימים האחרונים הצלחתי להתרחק מצרות בצורה ראויה לשבח, אם לומר זאת בעצמי." היא שלחה לי מבט, כאילו לא האמינה לדבר שיצא מפי לאחר שלושת המילים 'הצלחתי להתרחק מצרות'. "לא, באמת! תשאלי את לולה, לא הגעתי הביתה עם שריטה אחת!" אפילו אחותי הקטנה נתנה לי מבט לא אמין במיוחד.
אני נאנחת לבסוף, "אולי שריטה קטנה על היד, אבל זו לא אשמתי שהחתול לא נתן לי לעזור לו לרדת מהעץ." אני אומרת להן, מנסה להגן על עצמי.
כשאני מבינה שלא משנה מה אגיד הן לא ישתכנעו, אני מנערת את ראשי ונעמדת.
"לא חשוב, אני באמת צריכה לקחת את לולה לבית הספר." גברת אדמס מהנהנת ורוכנת בכדי לתת נשיקה על לחיה של לולה, ולאחר מכן זזה הצידה והולכת בעקבותינו כאשר אנחנו עושות את דרכנו אל המכונית הישנה.
YOU ARE READING
The Girl Who Waited (2)-הוקפא
Teen Fictionספר שני מתוך סדרת "המלאכים והמיועדים" ~ טרוי אנליס בת העשרים לא מחכה למישהו שיבוא להציל אותה. עם אחות בת שבע, ללא הורים או משפחה, הגיוני בהחלט שלא תחכה. היא צריכה לפרנס את אחותה ואת עצמה, ולדאוג שהילדות שלה לא...
