תום&אריאל

פרק 10!

הדלת נפתחה וזה היה..
איתמר?! מה הוא עושה פה? פתאום הוא נזכר שיש לו אחות?!

"תומי" הוא אמר והשפיל את ראשו..
"מה" אמרתי ונשמעתי קרה.
"אני מצטער" הוא אמר בקול עצוב.
"טוב שנזכרת באמת שיש לך אחות" אמרתי..
"חייםשלי, אני לא יודע איך האמנתי למפגרת הזאת.. אני לא יודע מה עבר עליי. הרחקתי אותך מימני, ואני רוצה את אחותי הקטנה בחזרה.." הוא אמר והעיניים שלו היו נוצצות.
"אל תבכה" אמרתי וחיבקתי את חזהו..
"שולם?" הוא שאל.
"שולם" עניתי.
"התגעגעתי אלייך" אמרתי ברצינות..
"גם אני אלייך,קטנה שלי" הוא ענה.
הוא שכב במיטה שלי ואני לידו.
אני כול כךך שמחה שהשלמנו, הוא היה חסר לי..

"נו אז מה את מספרת?" הוא שאל מתעניין..
"נכון אריאל חבר של שגיא" אמרתי.
"מה איתו" הוא שאל ונשמע שהוא טיפטיפה עצבני.
"אנחנו חברים" אמרתי..
"מה" הוא אמר והיה נשמע ממש עצבני..
"סתם תירגע עצבן" אמרתמ וצחקתי.
"יש לך מזל" הוא אמר ונאנח.
"למה? מה יקרה אם יהיה לי חבר" אמרתי לו.
"אני ישבור לו את העצמות זה מה שיקרה" הוא אמר וצחקתי..
"אני מתה עלייך" אמרתי תוך כדי שאני נרגעת מהצחוק..
"אני יודע" אמר ב'שחצנות'.
הוא משהו לא אמיתי הוא יכול להיות עצבני ובשנייה לצחוק.. ולא רק הוא, כול האחים שלי..

-כעבור שעה-

ירדתי למטה..איתמר נרדם בחדר שלי,ולא רציתי להעיר אותו אז ירדתי למטה..

דניאל ישב שם עם יובל (חברה שלו) אני מתה עלייה לעומת ליאור הזאת..
היא בכיתה י'א ובבצפר שלנו (לפחות) 2 נציגים מכול כיתה בשכבה י'א טסים למשלחת לפולין..(כאילו לראות איפה הייתה כול השואה וכול זה..)
הם ישבו מחובקים..הם כול כך יפים ביחד..

"יובליייי" אמרתי וחיבקתי אותה.
"לא טסת לפולין?" שאלתי.. "חזרתי אתמול ובאתי לראות את החתיך הזה" היא אמרה ותפסה לדניאל בלחי..
דניאל כיסה לי את העיניים, כדי שאני לא יראה שהם מתנשקים..
"וואי אני רעבה" אמרתי ותפסתי את הבטן שלי.
"גם אני" דניאל אמר..
"גם אנחנו" שמעתי.. הסתובבתי לכיוון המדרגות וירין,שובל,איתמר ושגיא עמדו שם.
"אולי תכיני לנו משהו לאכול" אמרתי ליובל..
"כןן" דניאל,איתמר,שובל,ירין ושגיא אמרו ביחד.
"טוב נוו..את באה לעזור לי?" היא שאלה ונעמדה.
"רק היא..אם כבר היא תסתכל עלייך" שגיא אמר וצחקתי..
אני מודעת לזה שאני לא יודעת לבשל,לנקות או לעשות כביסה וכול זה..
זה לא משהו שאמא שלי לימדה אותי..כי גם היא לא מנקה..
פעמיים בשבוע באה עוזרת ומנקה מסדרת וכול השאר..

הלכתי עם יובל למטבח,היא החליטה להכין רביולי..
ישבתי על השייש והסתכלתי עלייה מוציאה מצרכים.
"טוב מה את מסתכלת? בואי תחתכי סלט" היא אמרה.
קפצתי מהשייש והתקדמתי לכיוון הקרש חיתוך.. שהיה מונח עליו בצל וסכין ענקית.(כמו של בשר)
ניסיתי לחתוך, ואז הרגשתי ששורף לי באצבע..
"אייי" צעקתי..
"מה קרה?" כולם באו.. "יורד לי דם" אמרתי בבכי והיסטריה..
שלא תחשבו, זה לא היה רק כמה טיפות דם שאפשר לשים על זה פלסטר וזה יעבור..
כול היד שלי נטפה דם ברמה מטורפת..

שובל רץ להביא את הערכה של העזרה ראשונה שיש לנו..
דניאל הושיב אותי בכיסאות בר שיש לנו באי, שנמצא באמצע המטבח..
בכיתי בהיסטריה, אני לא זוכרת את עצמי בוכה ככה...
יובל ניסתה לעצור לי את הדם אבל זה לא עזר..
"טוב הזרם לא נעצר, קחו אותה למיון" יובל אמרה.
איתמר רץ להביא את המפתחות של הרכב ויצאנו אני,איתמר,דניאל ויובל..
ושגיא ירין ושובל באו ברכב של שובל.

דניאל נסע ממש מהר לבית חולים..
בכול זאת, יש לי חתך ענקי ביד ואני יכולה לאבד מלא דם..
יובל ישבה מקדימה, ואיתמר ישב איתי מאחורה מרגיע אותי..

הגענו לשם איתמר הרים אותי והתקדם במהירות לכיוון בית החולים..
"אני צריך רופא דחוף" איתמר צעק כשהוא נכנס.
רופא אחד עם שתי אחיות הגיע עם מיטה כזאת של בית חולים.
איתמר הניח אותי על המיטה, הרופא הסתכל על התחבושת שחבשה את ידי..
"היא מאבדת יותר מידי דם" זה הדבר האחרון ששמעתי..