תום&אריאל

פרק 28💖

♡נ.מ שגיא♡
לקחתי אותה מהר לאחות, "מזל" קראתי/ צעקתי לאחות.
הנחתי אותה מהר במיטה שיש בחדר האחות, היא בדקה אותה עד שהיא התעוררה.
"תומי" אמרתי לה, "מה קרה לי?" היא שאלה.
"את התעלפת" עניתי לה.

♡נ.מ תום♡
התעוררתי בחדר של האחות, הסתכלתי ימינה וראיתי את כול החבורה.
"תומי" שגיא אמר לי, "מה קרה לי?" שאלתי לא מבינה, "את התעלפת" הוא אמר והאחות התקדמה אליי.
"אין לי פה את הכלים לבדוק אותך בשביל לדעת מה הסיבה להתעלפות שלך, התקשרתי להורים והם בדרך לפה. הם יקחו אותך לבית החולים בשביל לבדוק מה הסיבה." היא אמרה והנהנתי.

אחרי 20 דקות ההורים שלי, איתמר, שובל וירין נכנסו לחדר, "תקחו אותה לבית החולים, תגידו שנשלחתם ממקיף ט' וישר יכניסו אתכם לבדיקות" האחות אמרה להם.
"בואי" איתמר בא אליי ורצה לעזור לי לקום, "אני יכולה לבד" אמרתי וקמתי מהמיטה.
עשיתי שלושה צעדים ועוד פעם סחרחורת תפסה אותי, הרגשתי שאני נופלת לאחור.
איתמר ישר תפס אותי והרים אותי כמו 'כלה', "לא את לא יכולה לבד" הוא אמר והתקדם לאוטו.

הגענו לבית החולים, הכניסו אותי ישר לבדיקות.
בסוף גילו שיש לי אנמיה (שזה חוסר בתאים אדומים בדם), שזה מה שגורם לסחרחורות שלי.
"אני אתן לך מרשם לכדורים" הרופא שבדק אותי אמר, "רגע, אני לא יודעת לשתות כדורים" אמרתי לו.
"אז מה את עושה עם כואב לך הראש או הבטן?" הוא שאל אותי, "שותה נורופן" (זה גם לכאבי ראש!) עניתי לו.
"טוב תראו, אם היא לא לוקחת כדורים היא צריכה לשתות 35-40 כוסות מים ביום" הוא אמר ופנה להורים שלי. "זה הטופס שחרור" הוא הוסיף, נתן דף להורים שלי ויצא.

יצאתי מבית החולים סוף סוף!!
בשעתיים האלה שלמדתי נתנו לי מלא שיעורים שאני חייבת לסיים.
הגענו הבייתה ועליתי לחדר שלי, התיישבתי על המיטה ושמתי את התיק של הבית ספר לידי.
הוצאתי את השיעורים במתמטיקה, יש מלאא.
התחלתי, ונתקעתי בתרגיל השני.
"איתמררררר" צעקתי את השם שלו, איתמר מאוד מבין במתמטיקה, הוא עושה בזה 5 יחידות.
"מה" הוא שאל ופתח את הדלת של החדר שלי, "אני לא מבינה כלום" אמרתי בזמן שהוא מתיישב לידי.
"במה חייםשליי?" הוא שאל, "במתמטיקה" עניתי לו והוא התחיל להסביר לי.

"נשרף לי המוח כברר" אמרתי כשסיימנו, "מה זה כמה שיעורים המורה שלך יכולה לתת" הוא אמר, "אני חייבת להתקלח" אמרתי וקמתי.
הלכתי לארון והוצאתי פיג'מה של ניקי ורודה.

התקלחתי 10 דקות בערך, התלבשתי, התבשמתי, הסתרקתי וירדתי למטה.
אני ממש רעבה, "מה יש לאכול?" שאלתי כשהתיישבתי בסלון, "הזמנו רביולי, זה צריך להגיע" אמא אמרה.
אחרי רבע שעה היה צלצול בדלת, שגיא הלך לפתוח.
"אמאא השליח פה" הוא צעק, אמא שלי קמה ואחרי כמה שניות הם חזרו עם שקיות.
לכול אחד היה חמגשית משלו, אמא נתנה לנו והתחלנו לאכול.

"התפוצצתי" אמרתי והנחתי את החמגשית שלי על השולחן.
מיד אחרי זה קמתי למטבח, מזגתי לי קולה, החזרתי את הבקבוק למקרר וכשחזרתי ראיתי את איתמר שותה מהכוס שלי.
הסתכלתי עליו, "את צריכה לשתות מים לא קולה" הוא אמר ושם את הכוס בכיור. "אוף" אמרתי, לקחתי כוס מהמגירה ומזגתי לי מהתמי 4.
עליתי לחדר, פתחתי את הפלאפון והייתה שם הודעה מאריאל.
'שמעתי מה שקרה לך, תרגישי טוב❤' הוא שלח, 'תודה❤' עניתי לו.
בדיוק אביעד שלח לי הודעה, 'תומי' הוא שלח ואחרי שנייה הוא התקשר.
"אני צריך אותך דחוף" הוא אמר כשעניתי והקול שלא היה עצוב, "מה קרה?!?" שאלתי.
"זה לא לפלאפון, בואי אליי בבקשה" הוא אמר סוג של מתחנן, "ברור ברור" אמרתי וניתקתי.
לא היה אכפת לי שאני אם פיג'מה, וגם אין לי כול כך ממה להתבייש, המשפחה שלו היא המשפחה השנייה שלי.
ירדתי מהר במדרגות, "לאן זה?" איתמר שאל אותי, "לאביעד" אמרתי ויצאתי מהבית.

תוך כמה שניות הגעתי לבית שלו, דפקתי והוא פתח.
העיניים שלו היו אדומות, "מה קרה?!?" שאלתי אותו, "היא נפרדה מימני" הוא אמר ועלו דמעות בעינייו.
"מה??למהה??" שאלתי וחיבקתי אותו, "היא אמרה שהיא כבר לא אוהבת אותי, יש לה מישהו אחר" הוא אמר ובכה.
אני באמת מבינה אותו, הוא אהב אותה כול כך. אני לא זוכרת שהייתה לאביעד חברה והוא אהב אותה ברמה כזאת.

התיישבנו בסלון, אני באמת לא מבינה למה.
למה שליו עשתה את זה?! מה היה לה רע?!.
"מתי זה קרה?" שאלתי אותו, "לפני שבאת" הוא אמר, נמאס לי! אני מתקשרת אלייה.
'הלו' היא ענתה, 'למה עשית את זה?!' תקפתי אותה ישר.
'מה? תומי על מה את מדברת?' היא שאלה, 'למה נפרדת מימנו? מה היה לך רע?' אמרתי ונהייתי עוד יותר עצבנית.
'תרגעי' היא אמרה, 'תקשיבי לי טוב, שלא תעזי להתקשר, לדבר או לנשום לידי או ליד אביעד הבנת?! איתי את סיימת!' אמרתי וניתקתי לה בפרצוף.
"לא קצת הגזמת?" הוא שאל, "ממש לא, אני לא אתן לאף אחד לפגוע באח שלי" אמרתי וחיבקתי אותו.
"מזל שיש לי אותך" הוא אמר וחייכתי.

-כעבור יום-

קמתי בבוקר, שמעתי רעש מבחוץ, הסטתי את הוילון וראיתי שיורד גשם?!?!
הרגשתי איך הקור עוטף אותי וישר נהיה לי צמרמורת.
ירדתי למטה, "מה אתם עושים פה?" שאלתי את איתמר, שגיא, שובל וירין כשראיתי אותם יושבים בסלון עם מזגן על חימום ושמיכות.
"בלילה הייתה סופה ונפלו שתי עמודי חשמל ליד בית ספר אז ביטלו את הלימודים." שובל אמר לי, "אה..טוב" אמרתי ועליתי למעלה.
זה מוזר, אתמול היה די חם ועכשיו יש מבול בחוץ.

נכנסתי להתקלח וכשיצאתי לבשתי את הפיג'מה הזאת:

הסתרקתי, התבשמתי וירדתי למטה. הגעתי לסלון, נכנסתי לשמיכה עם איתמר ונשענתי עליו.
"זהו אני נשאר איתה ככה כול היום" הוא אמר ומחץ אותי, "אוויר" אמרתי 'חנוקה' והוא צחק.

אני חושבת זה פרק קצת משעמם
תהנוו💗