פרק 29💖

790 34 1
                                    

(*שיניתי את השם של אביעד, מאביעד ל-נועם*)
-בוקר-
סידרו כבר את הכול העיניין עם העמוד חשמל בבית ספר.
התקלחתי, ציחצחתי שיניים, שטפתי פנים ויצאתי.
לבשתי חליפה של נייק בצבע אפור, ונעליי נייק הורצ'י בצבע לבן.

לבשתי חליפה של נייק בצבע אפור, ונעליי נייק הורצ'י בצבע לבן

Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.

התבשמתי וירדתי למטה.
איתמר, שגיא, שובל וירין לא היו למטה, עליתי בחזרה.
פתחתי את הדלת של החדר של שגיא, וראיתי אותו יושן.
"קום כבר" אמרתי והתיישבתי על הגב שלו, "מה השעה?" הןא שאל כשהעיניים שלו עוד עצומות, הסתכלתי בפלאפון "7:54" אמרתי לו.
קמתי מימנו, באתי לצאת מהחדר, "בואי רגע" הוא אמר ותפח על הירך שלו, הוא שם לב שהשרוכים שלי לא קשורים.
הוא קשר לי ויצאנו מהחדר שלו.

ירדתי למטה, התיישבתי בסלון מחכה להם.
הייתי בפלאפון, נועם שלח לי הודעה.
●שיחה●
'הבסטי שלי': תומי?
אני: מה?
'הבסטי שלי': את באה היום?
אני: כן
'הבסטי שלי': טוב חיים שלי
אני:אוהבתת❤
●סוף●
הרגשתי שהלחי שלי רטובה, הסתכלתי הצידה וראיתי את איתמר.
"למה עם רוק אבל למה?!?" 'שאלתי' אותו והוא צחק.

אחרי חמש דקות שגיא ירד עם שובל וירין, "יאללה בואו" איתמר אמר לנו ולא שמתי לב.
מכירים את זה שקוראים לכם ואתם עסוקים במשהו אחר ולא עונים?! .
פתאום הייתי הפוכה והנוף שלי היה הגב של איתמר, "איתמררררררר" צעקתי, "הרסת לי את האוזן" הוא אמר לי ויצא מהבית.

"עלה לי כול הדם למוח" אמרתי כשהוא הוריד אותי ועליתי לאוטו.
התחלנו בנסיעה ופתאום איתמר נתן ברקס פתאומי, "שמע ישראל" אמרתי ושמתי את היד על החזרה שלי, "מטומטם" אמרתי וחזרתי לפלאפון שלי.

הגענו לבית ספר, התקשרו אליי וזה היה נועם.
●שיחה●
אני: הלו
הבסטי שלי: תומי
אני: מה
הבסטי שלי: איפה את?
אני: עכשיו הגעתי לבית ספר
הבסטי שלי: אני עכשיו מגיע חכי לי
אני: טוב
הבסטי שלי: ביי
●סוף●

אני ונועם נכנסנו לבית ספר ופשוט לא האמנו למה שראינו.
שליו ואריאל מתנשקים?!?!??!?!
אני לא אשקר, הייתה לי צביטה, אני כן אוהבת את אריאל כבר כמה זמן.
"תגידי מה נראה לך?!?!" צעקתי והם הפסיקו והסתכלו עליי, "עוד לא 24 שעות שאת לא במערכת זוגיות ואת כבר מתמזמזת עם הבן אדם הראשון שאת רואה" אמרתי לה והייתי כול כך עצבנית, אני פשוט שונאת אותה!!
"תומי עזבי את זה, בואי" נןעם אמר ומשך לי את היד.
"ואתה" אמרתי והסתכלתי לכיוון של אריאל, "בחיים לא חשבתי שתעשה דבר כזה" אמרתי מאוכזבת מימנו עם דמעות בעיניים.

"תומי" נועם קרא לי בזמן שישבנו בספסל, "מממ" אמרתי כשאני בוהה באדמה, אני עדיין לא מאמינה שהוא עשה את זה.
"תסתכלי עליי" הןא אמר וסיבב את הפרצוף שלי אליו עם היד שלו, "מה קרה?" הוא שאל וחייך חצי חיוך. אני כול כך אוהבת אותו, הוא ממש כמו אח שלי, גם אם יקרה עכשיו הדבר הכי גרוע שיכול לקרות, הוא יהפוך את המצב רוח לכולם.
"אתה באמת שואל?!" אמרתי לו צינית והנחתי את ראשי על הכתף שלו.
"את אוהבת את אריאל?" הוא שאל פתאום, "אני פשוט לא מאמינה שהוא עשה את זה" אמרתי והדמעות שלי כבר ירדו מעצמן.
"דיי אהבה שלי" נועם אמר וחיבק אותי, לא היה אכפת לו שאני מרטיבה לו את החולצה בדמעות שלי, וזה אחד מהדברים שאני אוהבת בו.

♡כעבור שעה♡

היה לי עכשיו שיעור ספרות, ובדיוק עכשיו היה צלצול.
בכיתת ספרות אף אחד מהחבורה לא איתי, הם כולם בכיתה אחת ואני בכיתה אחרת.
יצאתי מהכיתה והתיישבתי באיזה שהוא ספסל שיש מול הכיתות.
הרגשתי שמתיישבים ליידי, הרמתי את הראש וראיתי את אריאל?!?!?
"מה אתה רוצה?" אמרתי לו בקרירות..
"להסביר לך" הוא אמר ונגע ביד שלי, וכול הגוף שלי התמלא צמרמורות.
הסתובבתי אליו והוא התחיל..
"אני לא נישקתי את שליו" הוא אמר והסתכלתי עליו מבולבלת, "אני נכנסתי היום בבוקר לבית ספר ואת ונועם דקה אחריי, שליו ראתה אתכם נכנסים ורצה אליי ופשוט נישקה אותי, לא הבנתי מה קורה ואת צעקת עלייה" הוא אמר.
"עכשיו הבנת?" הוא שאל. הנהנתי וחייכתי אליו והוא חייך אליי חזרה.
"תומיי" שמעתי שצועקים את השם שלי, הסתובבתי וראיתי את נועם.
"למה את לא עונה כשמתקשרים?!" הוא שאל, "הפלאפון שלי שקט עוד מהשיעור" אמרתי לו, "טוב את באה?" הוא שאל, "לאן?" שאלתי בחזרה, "לקפיטרייה" הוא אמר והנהנתי.
"טוב ביי" אמרתי לאריאל ונישקתי אותו בלחי, והלכתי עם נועם.

נגמרה ההפסקה ויש עכשיו שיעור עם המחנכת, וכול החבורה איתי בכיתה.
אני ונועם נכנסנו לשיעור, והתיישבנו בסוף התור.
המורה נכנסה "שלום תלמידים, יש לי הודעה משמחת להודיע לכם" היא אמרה, "בעוד יומיים הטיול השנתי" היא אמרה וכול הכיתה צעקה ושמחה.
היא חילקה לנו אישוריי יציאה שההורים צריכים לחתום עליהם, והסבירה קצת על הטיול.
יש לנו בית ספר שווה, כאילו זה בית ספר, אבל הוא שווה.
בטיול מותר לישון בנים ובנות ביחד, מותר בוקסות, מותר לא להיות עם חולצת בית ספר,
בקיצור שווה.

תום&אריאלWhere stories live. Discover now