עכשיו כבר מוצאי שבת, אני וזיו עדיין בחדר שלי.
הייתה דפיקה בדלת, "לא" עניתי, אבל בכול זאת הדלת נפתחה.
אלה היו שליו, מוראל ושני.
"טוב אני אלך" זיו אמר, "טוב ביי" אמרתי והוא נישק אותי בלחי.
"תומי" שליו אמרה, "אנחנו מצטערות" הפעם מוראל אמרה, "אתן יודעות שאני לא אוהבת לדבר על הנושא הזה" אמרתי והסתכלתי עליהן.
"כבר אמרנו שאנחנו מצטערות" שני אמרה, והייתה שתיקה של כמה רגעים.
"אז את סולחת?" הן שאלו ביחד, "ברור" אמרתי והתחבקנו.
הן ישבו איתי איזה רבע שעה עד שהייתה עוד דפיקה בדלת, "מי" אמרתי, הדלת נפתחה וזה היה שגיא.
"אתן יכולות להשאיר אותנו לבד?" שגיא שאל את הבנות והן הנהנו, הוא ושני התנשקו והוא סגר את הדלת אחריהן.
הוא התיישב לידי, "את כועסת עליי?" הוא שאל ושבר את הדממה שהייתה בינינו, "מאוד" אמרתי.
"אני דוא.." הוא בא להגיד אך קטעתי אותו, "למה אתה לא סומך עליי? למה אתה חושב שאני עוד ילדה קטנה שלא מבינה כלום?" צעקתי עליו והיו לי דמעות בעיניים, "אל תבכי" הוא אמר והתפרקתי.
"אני דואג לך תומי, את לא יודעת מה הבנים שלך היום רוצים, ואני לא רוצה לדעת מה יקרה לך אם תצאי אם בן זונה כזה" הוא אמר בכנות, "נמאס לי, אני לא תינוקת אני יודעת מה נכון ומה לא, אתם לא סומכים עליי בכלל"
אמרתי, "אני מצטער" הוא אמר.
"סליחה שצעקתי עלייך" אמרתי והוא חיבק אותי, חיבקתי אותו בחזרה.
לקחתי את הפלאפון שלי, יצא שבת ממזמן ועדיין לא נגעתי בו.
פתחתי את הפלאפון, הייתי קצת באינסטגרם, סנאפצ'אט, וואצאפ..
אריאל שלח לי הודעה, 'את וזיו חברים?', מה פתאום זה מעניין אותו?!
'לא למה?' שאלתי אותו, 'סתם מתעניין' הוא ענה אחרי כמה שניות,ויצאתי מהוואצאפ.
-כעבור שעה-
עברה שעה עכשיו השעה 23:02.
שגיא נכנס לחדר שלי, "אני יושן איתך היום" הוא אמר ונשכב במיטה שלי, הוא היה בלי חולצה.
"וזה למה?" שאלתי, אי אפשר לישון עם הילד הזה, הוא לא מפסיק לזוז כול הלילה.
"כי אנחנו נישארים ערים עד 00:00" הוא אמר, "נוו וב-00:00 תלך לחדר שלך" אמרתי לו.
"אבל אז תשבר לי השינה" הוא החזיר, "טוב.." אמרתי ונכנעתי לו.
"ולמה אתה בלי חולצה?" הוספתי, "כדי שכול הזמן תראי את הגוף היפה שלי" הוא אמר בשחצנות ואני צחקתי.
באמת יש לו גוף יפה, ואני לא צוחקת, יש לו שרירים וקוביות, כמו לכול האחים שלי.
השעה עכשיו 23:58 עוד שתי דקות אני בת 15, אני עדיין לא קולטת.
"מתרגשת?" שגיא שאל, "קצת" אמרתי והסתכלתי לו בעיניים.
חזרתי לפלאפון שלי, הייתי בסנאפצ'אט, ורציתי להצטלם.
שגיא קלט את זה, ונכנס לתמונה. הילד הזה חולה על מצלמות.
"תעשי כלב" הוא אמר ולחצתי לחיצה ארוכה על המסך ודפדפתי עד שהגעתי לכלב.
צילמתי ויצאה תמונה מושלמתת!!!!
דפדפתי שמאלה, וראיתי שהשעה 00:00.
"מזללל טובב" אמרתי ונישקתי את שגיא בלחי, "גם לך יפה שלי" הוא אמר וחיבק אותי, ישבנו בתנוחה כזאת שהוא נשען על הגב של המיטה שלי ואני נשענת עליו.
"מזל טוב לאחים הקטנים שלי" דניאל נכנס לחדר, וחייכנו אליו.
ואז נזכרתי שנחר על הבוקר הוא חוזר לצבא, וישר ירד לי החיוך.
"מה קרה תומי?" דניאל שאל והתיישב על המיטה שלי, "מחר אתה חוזר לצבא" אמרתי והייתי ממש מבואסת.
"לא יפה שלי, המפקד אישר לי להשאר בגלל היומולדת שלכם" הוא אמר וישר עלה לי חיוך לפנים, "והוא ביקש לראות תמונה שלך, הוא די 'נדלק' עלייך" הוא אמר וצחקתי.
"אני עייפה" אמרתי והתכסתי בפוך שלי, "נלך לישון?" שגיא שאל והנהנתי.
-כעבור 3 שעות-
התעוררתי באמצע הלילה,שגיא לא מפסיק לזוז ובעיקר לבעוט בי.
יצאתי מהחדר, הלכתי לחדר של איתמר, פתחתי את הדלת ולא היה אף אחד, כנראה הוא יצא עם חברים שלו.
נכנסתי לחדר ועליתי למיטה שלו, אני מקווה שלא יהיה לו אכפת.
"תומי" שמעתי שקוראים לי, "מממ" עניתי כשעיניי עוד עצומות, "קומי למיטה שלך יפה שלי" הוא אמר, "אבל שגיא שם והוא לא מפסיק לזוז ולבעוט בי" אמרתי והסתכלתי עליו.
"טוב צודקת, אם שגיא באמת אי אפשר" הוא אמר ונענס לידי במיטה שלו.
יש לו מיטה ענקית, ומאוד נוחה יש לציין.
סורי על השעה!
מקווה שתאהבו, אוהבתת💖
YOU ARE READING
תום&אריאל
Actionתום-ילדה חברותית,חייכנית,מהממת ביופיה וחוצפנית בת 15. יש לה 3 אחים גדולים ששומרים עלייה מאוד. אריאל-ילד יפה,לא כול כך חברותי. בן 15 עוד מעט 16. יש לו אחות קטנה בת חצי שנה. מה יקרה שאריאל ותום יפגשו?! את זה תגלו אם תקראו את הסיפור..
