תום&אריאל

פרק 25💖

-כעבור שבוע-

אני וזיו כבר שבוע ביחד.
אתם בטח שואלים מה אם אריאל?! אז במהלך השבוע הזה אריאל די ניסה לדבר איתי, אני לא מבינה אותו.
מה הקטע שלך?! פעם אחת אתה דופק לי פרצופים ופעם אחרת אתה רוצה שנדבר?!
תחליט כבר!

אני וזיו עכשיו יושבים בחדר שלי, אני בפלאפון שלי מדברת עם אביעד בוואצפ, אני נשבעת לכן שכול כך התגעגעתי אליו.
לזיו זה די מפריע, אבל באמת שאין לו מה לדאוג, גם עוד לפני שאני והוא היינו ביחד אביעד היה החבר הכי טוב שלי ואני לא מתכוונת לשנות את זה!

"תומי" זיו קרא לי, "מממ" עניתי כשאני עדיין עסוקה בפלאפון.
"איזה מידה את בנעליים?" הוא שאל בגיחוך, "35, למה?" שאלתי, "הרגל שלך יותר מידיי קטנה" הוא אמר וצחק.
"למה מה המידה שלך?" שאלתי בהתחכמות, "42" הוא אמר ופערתי את פי, "מה?" הוא שאל לא מבין, "איך אבל.." אמרתי לא מאמינה.
אחי איתמר מידה 42, איך ילד בכיתה ט' יכול להגיע למידה כזאת?.
"אני גדול מימך ב-7 מידות" הוא אמר, תנסו לחשוב על זה רגע, 7 מידות!

זיו קיבל שיחת פלאפון, הוא ענה ודיבר בפלאפון במשך איזה חמש דקות.
"יפה שלי, אני צריך ללכת" הוא אמר, "מה? לאן?" שאלתי והתיישבתי.
"אמא שלי התקשרה, סבא וסבתא שלי אצלנו בבית" הוא אמר, "טוב" אמרתי, הוא נישק אותי בלחי ויצא מהחדר.

אחרי 15 דקות שגיא נכנס לחדר ונשכב לידי, "מה עכשיו? שוב לשבת עליי?" שאלתי וגיחחתי, כן בשבוע הזה אפשר להגיד ששגיא די התעלל בי. "משעמם לי" הוא אמר.
"נו" אמרתי, "מה נו?" הוא שאל, "כלום" אמרתי, אין לי כוח להסביר לו.

התקשרו אליי ממספר חסום, "הלו" דיברו מהצד השני, "מי זה?" שאלתי, "גיא" הוא אמר וישר ניתקתי.
"מי זה היה?" שגיא שאל, "גיא" אמרתי.
"מה הוא רצה?" הוא שאל והקול שלו הפך להיות קצת עצבני, "לא יודעת, ניתקתי" אמרתי.
התקשרו שוב פעם ממספר חסום, שגיא לקח מהר את הפלאפון וענה, "תקשיב לי טוב יא בן שרמוטה, עוד פעם אחת אתה מתקשר לאחותי אתה מת הבנת?!" שגיא אמר לו עצבני וניתק.
בחיים לא ראיתי את שגיא ככה עצבני, הוא הרבה פעמים מתעצבן שאני מציקה לו אבל לא ברמה כזאת, כמו שאמרתי, בחיים לא ראיתי אותו עצבני ככה.

"אתה עצבני?" שאלתי בקול תמים, "לא עלייך קטנה שלי" הוא אמר ואסף אותי אליו.
התקשרו לשגיא, הוא הוציא את הפלאפון מהכיס וראיתי שרשום 'אריאל האח'.
"אה יזין" שגיא אמר כשהוא ענה לפלאפון, אני שונאת שהוא מקלל, זה נשמע כאילו הוא ערס והוא לא.
הוא ניתק את השיחה, "למה אתה מקלל?" שאלתי והסתכלתי לו בעיניים, "מה?" הוא שאל לא מבין.
"מה ששמעת, למה אתה מקלל?" שאלתי שוב, "לא יודע, יוצא לי לבד" הןא אמר.
"אני שונאת את זה" אמרתי, "אני אשתדל טוב?" הוא אמר/שאל, "טוב" אמרתי.

הוא נשכב על הבטן והסתכל עליי, החלטתי להחזיר לו והתיישבתי עליו.
"תומי את לא כבדה לי" הוא אמר וגיחח, "אוף איתך" אמרתי.
"את אוהבת אותי?" הוא שאל פתאום, "כן למה?" הפעם אני שאלתי.
"אז תלכי להביא לי לשתות" הוא אמר, "אין לי כוח" אמרתי.
"נוו תומיי" הוא אמר, "אוף טובב" אמרתי וקמתי.

ירדתי במדרגות, ראיתי את איתמר ועוד מישהי מתנשקים בסלון, היא הסתכלה עליי ואחריה איתמר.
"אופס" אמרתי, הסתובבתי ועליתי מהר ומדרגות.
נכנסתי לחדר, סגרתי את הדלת ושמתי את היד שלי על הפה.
"מה קרה?" שגיא שאל, "ראיתי את איתמר מתנשק אם מישהי בסלון" אמרתי.
"נוו" הוא אמר, "למה לא ראית אותי ואת שני?" הוא הוסיף.
"לא פיקה שגיא, נשיקה ממש" אמרתי, "בבקשה שהיא תיהיה חברה שלו" הוספתי בתחינה.

-אחרי שעה-

בשעה הזאת אני ושגיא לא הפסקנו לצחוק, הוא הצחיק אותי, דיגדג אותי..
"בואי נרד למטה אני רעב מת" הוא אמר ושם את היד על הקוביות שלו, "גם אני" אמרתי.
ירדנו במדרגות, ואיתמר ישב בסלון וראה תוכנית רנדומלית בטלוויזיה.
התיישבתי לידו, "מי זאת?" שאלתי קצת נרגשת, "מי זאת מי?" הוא שאל והיה מרוכז בטלוויזיה.
"זאת שהייתה פה, שהתנש.." אמרתי והוא קטע אותי.
"כן תום, היא כן" הוא אמר וקפצתי עליו, "יש, יש, סוף סוף" אמרתי.
"מה סוף סוף?" הוא שאל לא מבין, "שיש לך חברה, חיכיתי לזה כל כך הרבה זמן" אמרתי.
"נו תספר עלייה" אמרתי, "מה לספר?" הוא שאל מתחמק מזה.
"איך קוראים לה, בת כמה היא, מאיפה.." אמרתי לו, "עומר, 17, מהשכונה אחרינו" הוא אמר בקול קר והעביר את מבטו לטלוויזיה.
"פשוט תגיד שאתה לא רוצה לספר וזהו" אמרתי ודי נפגעתי.
"תומיי נו חכי שנייה" הוא קרא לי אך לא הקשבתי לו, עליתי לחדר במהירות וטרקתי את הדלת אחריי.
למה הוא מתנהג ככה?! עשיתי משהו לא בסדר?! אני בסך הכול רוצה להיות שמחה בשבילו, אני כול כך הרבה זמן מחכה שתיהיה לו חברה רצינית שבאמת תאהב אותו.
זה שאני שמחה ומתרגשת זה לא בסדר?!

סליחה על השעה, זה קצת קצר כי את החלק הבא אני רוצה לשמור לחלק הבא.
תהנוו🌸