⚽️Player⚽️

פרק 16

-נקודת מבט דור-

אני כלכך מטומטם! בגללי היא ככה כוסעמק!! אני שונא את זה שאמא שלי חולה וכדי לשכוח שיש לה חודשים ספורים לחיות אני הולך ומשתכר, בר לא אשמה בזה שאני אידיוט שלא יודע לשלוט בעצמו, אני הייתי מעדיף לשכב בבית חולים במקומה ולא לתת לה לעבור את הסבל הזה שהיא עוברת עכשיו, "אני כאן" אמרתי כשהגעתי לאיפה שעלמה ודניאל ישבו, דניאל מיד קם אליי והעיף לי אגרוף לפרצוף, אני יודע שזה מגיע לכן אני שותק ולא אומר כלום, המבט הזה שעלמה נתנה לי גרם לי כלכך להצטער שבכלל יצאתי מהבית באותו הערב.

-נקודת מבט בר-
התעוררתי בחדר לבן כשמחט של אינפוזיה תקועה בוריד המרכזי ביד שלי, "היא התעוררה" שמעתי מישהו אומר ומיד עלמה נכנסה, "משוגעת את הפחדת אותי עד מוות!" היא נכנסה בוכה, "מי פה?" שאלתי בקול צרוד, "ירין, דניאל ו..דור" היא אמרה ולפי זה הסקתי שהיא כבר יודעת על הבגידה, "יפה שלי אני כאן בשביל הכל, אל תעשי את זה לעצמך שוב" היא אמרה וחיבקה אותי, "הרגשתי כלכך מגעיל, הייתי חייבת לעשות משהו שהוא יכאיב לי יותר" מילמלתי, "אני קוראת להם בסדר?" היא שאלה אותי, "את דור אני מעדיפה שלא לראות" אמרתי והיא הנהנה ויצאה, לפתע שמעתי חבטה חזקה בדלת ונבהלתי מאוד, "תתאפס על עצמך דור!" שמעתי את דניאל צועק, כנראה מי שחבט בדלת זה היה דור, "איך בידיוק אני אתאפס על עצמי?! היא פאקינג לא רוצה לראות אותי! יש לי הסבר!" הוא צעק, ממש עלאק הסבר, "ברבור" ירין נכנס וחיבק אותי, קצת לפני שהדלת נסגרה קלטתי את דור מסתכל עליי מבחוץ, הוא היה נראה נורא, המבט שהיה לו היה כלכך אומלל, "קטנה שלי שלא תחשבי לעשות לנו את זה שוב" ירין אמר ונשק לראשי מספר פעמים.

-נקודת מבט עלמה-
"מתי משחררים אותי?" בר שאלה, "האחות אמרה שאם עד הערב תרגישי יותר טוב, זאת אומרת שאם לא יהיו לך סחרחורות בגלל שאיבדת הרבה דם אז כנראה שהיום בערב, דניאל יבוא לקחת אותנו" אמרתי לה והיא רק הנהנה, "חיים שלי, אל תהיי ככה, דור אומר שיש לו הסבר" אמרתי וחיבקתי אותה, אני לא יכולה שאחותי התאומה תהיה ככה, כשרע לה רע גם לי, "מה איתך?" היא שאלה, "יש לי בחילות מטורפות" אמרתי לה והיא צחקה, "אני לא מאמינה שהאחות הקטנה שלי בהיריון" היא אמרה ושמחתי שאני מצחיקה אותה, "כולה בשבע דקות!" מיהרתי להגן על עצמי וצחקנו ביחד, "אז מה שלומנו היום?" הרופא נכנס עם דף בידו, "אני מרגישה הרבה יותר טוב" בר אמרה, "מרגישה הרבה יותר טוב או מתה לעוף מפה?" הוא שאל וצחקנו שלושתנו, "גם וגם" היא אמרה והוא הנהן לעצמו בזמן שהביט בדף שבידו, "בסדר זאת לא תהיה בעיה לשחרר אותך עוד שעה" הוא וקפצנו באושר, בכל זאת זה בית חולים ואנחנו פה כבר שבוע.

"מאמי אתה יכול בוא?" שאלתי כשדניאל ענה לטלפון, "כן אהובה, אני יוצא עכשיו, להביא משהו?" הוא שאל, "בגדים לבר, ג'ינס וחולצה ואם אתה מסתבך אז תתקשר" אמרתי לו והוא ענה בסדר וניתקנו את השיחה, "מה דעתך שדניאל ישים אותנו בסינמה ונלך לראות מהיר ועצבני 8?" שאלתי את בר, "בסדר, וגם נאכל אוכל נורמלי כי האוכל פה דוחה" היא אמרה והנהנתי, "נסיכה אני למטה" על המסך התנוססה הודעה מדניאל ואני ובר ירדנו למטה, "דניאל תיקח אותנו לסינמה" אמרתי לו, "מה אתן הולכות לראות?" הוא שאל, "מהיר ועצבני 8" אמרתי, "הייתי מציעה לך לבוא אבל זה יום אחיות" הוספתי וצחקתי, "אה ככה? מה את אומרת על זה בר? היא קצת חוצפנית לא?" דניאל שאל את בר בשעשוע, "זה השם האמצעי שלה" בר אמרה והייתי המומה מזה שהוא הסיט גם את אחותי! "תירגעו שניכם!" אמרתי והם צחקו, "אני בא לאסוף אתכם עוד שעתיים, עלמה צריך ללכת להורים שלי הם הזמינו אותנו לארוחה" הוא אמר, "אבל בר רעבה ורק הסרט זה שעתיים!" אמרתי לו, "זה בסדר, אני אזמין לבית" בר אמרה, "לא, דניאל תגיד להורים שלך שנאחר" אמרתי, "וואי אבל עלמה, את יודעת שאבא שלי שונא שמאחרים" הוא אמר ואני לא עניתי ויצאתי מהאוטו ובר אחריי, "לא היית צריכה לריב איתו בגללי" היא אמרה, "זה לא בגללך, בעיה שלו שהוא קובע דברים ואומר לי אותם כמה שעות לפני" אמרתי.