-נקודת מבט דניאל-
״את מוכנה יפה שלי?״ שאלתי את עלמה כשראיתי שהיא סיימה להתלבש, ״כן הכל מוכן, הבאת את האוטו של ישראל?״ היא שאלה, ״לא, נלך באוטו שלי, אני אהיה עייף ולא יהיה לי כוח להחזיר לו אותו, ננסה להכניס הכל לאוטו שלי וגם קצת לשלך״ אמרתי, ״אין לי כוח לנהוג מאמי״ היא אמרה, ״בר תנהג״ אמרתי וחיבקתי אותה, ״איך נשאיר את ירין לבד?״ היא שאלה, ״בייב הוא שמח מזה שאנחנו עוזבים, חברה שלו עוברת לגור כאן איתו״ אמרתי וליטפתי את ראשה, ״אני שמנה״ היא אמרה פתאום, ״אוח את וההורמונים שלך״ אמרתי ודיגדגתי אותה, ״תפסיקקק״ היא צחקה, ״תפסיקי את, תפסיקי לקחת לי אותו״ אמרתי לה והסתכלתי לה בעיניים, ״את מי?״ היא שאלה לא מבינה, ״את הלב שלי״ אמרתי לה והיא חייכה אליי בעיניים נוצצות, נישקתי את שפתייה וצבטתי את מותנייה והיא פערה את פיה ואני הכנסתי לשוני חוקר כל פינה בפה שלה, ״את מושלמת״ מילמלתי, ״חברים חברים, מספיק מזמוזים יש פה שבורת לב״ בר נכנסה לחדר עם המזוודה שלה, ״מוכנה?״ עלמה שאלה אותה ובר הנהנה, ״יאלה בואו נזוז״ אמרתי והרמתי את המזוודות שלהן.
-נקודת מבט עלמה-
״בר את יכולה לנהוג לבאר שבע?״ שאלתי אותה, ״ברור״ היא אמרה, ״טוב אז אני עולה עם דניאל הוא לא יכול להיות עם גיבור לבד באוטו וגם כי רוב הדברים שלנו אצלי באוטו״ אמרתי לה והיא הנהנה ועלתה לאוטו, אני הלכתי לעבר הרכב של דניאל ועליתי למקום שליד הנהג, ״מה מאמי? באה לפה הרבה?״ דניאל שאל עם החיוך הכובש שלו, ״תשאיר את החיוך הזה רק בשבילי, כן?״ אמרתי לו והוא נישק אותי והתחיל לנסוע, ״לכי לישון יפה שלי, אני אעיר אותך כשנגיע״ הוא אמר והנהנתי עוצמת עיניים.
״נוני יפה שלי״ שמעתי את דניאל אומר אך המשכתי לישון, ״אני יודע ששמעת אותי קטנה״ הוא אמר ממשיך לנדנד לי, ״תן לי לישון מעצבן״ מילמלתי, ״התבלבלת קצת״ הוא מילמל ונישק את הצוואר שלי, ״לא התבלבלתי אתה באמת מעצבן״ אמרתי, ״אני אראה לך מזה מעצבן״ הוא אמר ונשך את צווארי, ״איה! איזה חיה״ צעקתי בכאב, ״לא לקרוא לי מעצבן״ הוא אמר וחייך, ״טיפש״ אמרתי ויצאתי מהאוטו, ״תפסיק! אתה לא מבין שזה לא יעזור לך להתקשר אלי?!״ שמעתי את בר צועקת מתוך הבית, ״היי סיס״ אמרתי כשנכנסתי, ״ביי דור״ היא ניתקה וחייכה אליי חיוך עצוב, ״יפה שלי עברו כמעט חמישה חודשים״ אמרתי, ״אני יודעת, אבל לא סולחים על דבר כזה, זאת בגידה ובוגד נשאר בוגד״ היא אמרה, ״תני לו להסביר לך לפחות! אחרי זה תוכלי להגיד מה שתרצי״ אמרתי, ״מסטיק מספיק, איפה החדר שלי?״ היא שאלה, ״לא יודעת, אף פעם לא הייתי כאן, תשאלי את דניאל כשהוא יכנס״ אמרתי ועליתי למעלה מחפשת את החדר שינה שלי ושל דניאל, ״בר מצאתי את שלך״ צעקתי, ״אני באה״ היא אמרה, ״אני יכולה לישון אצלך בחדר עכשיו?״ שאלתי, ״למה מה קרה עם דניאל?״ היא שאלה, ״הוא נתן לי ביס בצוואר״ אמרתי בכעס, ״צרות של אוהבים״ היא מילמלה ונכנסנו שתינו לחדר שלה, החדר של בר היה מהמם, הוא היה בגוונים של אפור לבן ושחור, ״וואו דניאל עשה עבודה מושלמת״ היא אמרה ונחתה על המיטה שלה, ״אל תדברי עליו כשאני כועסת עליו״ אמרתי לה והיא צחקה, ״תדברי כבר עם הילד המסכן״ אמרתי כששמעתי את הטלפון שלה מצלצל, ״מה?!״ היא צעקה כשהיא ענתה לטלפון, ״לא אתה לא בא לכאן!״ היא צעקה עוד פעם, ״דור אני לא צוחק-״ היא אמרה ונקטעה כשהוא ניתק לה, ״הוא בדרך!״ היא צרחה, ״אני הולכת לישון״ היא הוסיפה ונכנסה מתחת לכירבולית האפורה וכך גם אני.
-נקודת מבט דניאל-
עליתי לחדר שינה שלי ושל עלמה במטרה למצוא אותה שם אך היא לא הייתה שם, לאחר מכן הלכתי לחדר של בר וראיתי את שתיהן ישנות אחת ליד השנייה, ניגשתי לעלמה והרמתי אותה על ידי, ״תוריד אותי דניאל״ היא אמרה, ״ששש״ אמרתי, ״אל תגיד לי ששש״ היא אמרה קצת יותר בקול וניסתה לרדת מהידיים שלי, אך אני כבר הגעתי לחדר שלנו, ״אתה מעצבן!״ היא תקפה אותי, ״טוב בייבי, גיבור משחק למטה עם דור״ אמרתי מנסה להעביר נושא, ״תבקש סליחה״ היא אמרה רגועה, ״ממ ואם לא בא לי?״ שאלתי וצחקתי, ״אז.. אני אשן עם בר בלילה! ואני לא אנשק אותך שבוע בעצם לא! שבועיים!״ היא אמרה, ״אוי ואבוי לי! סליחה מאמי סליחה״ אמרתי בפחד ציני וצחקתי, ״מפגר זה לא מצחיק!״ היא צעקה, ״טוב בייב, אני מצטער״ אמרתי ונישקתי אותה, ״יופי״ היא חייכה ונישקתי אותה שוב.
-נקודת מבט בר-
״בוקר״ שמעתי מישהו אומר לידי כשפקחתי את עיניי, ״אמאלה! מה אתה עושה פה?״ שאלתי בבהלה, ״מחכה שתקומי״ הוא אמר, ״לך מפה דור״ אמרתי, ״לא, את תקשיבי לי היום״ הוא אמר נחוש בדעתו, ״די אתה לא מבין שלא משנה מה תגיד אני לא אסלח לך לעולם?״ שאלתי וראיתי כמה המשפט הזה השפיע עליו העיניים שלו נצצו, ״אני אספר לך בכל זאת״ הוא מילמל, ״אז ככה, לאמא שלי יש סרטן, באותו היום שזה קרה הודיעו לי שנשארו לה חודשים ספורים לחיות ולא יכולתי להתמודד עם זה, אז הלכתי לאיזה בר שהיה באזור ושתיתי מלא כדי לשכוח ואז איזו אחת התנפלה עליי ונישקה אותי, אני לא הבנתי מאיפה היא באה עליי והיא הספיקה לצלם אבל אני נשבע לך שהעפתי אותה ממני!״ הוא סיים והתיישב על המיטה לידי, ״אני מצטערת על אמא שלך, מה איתה עכשיו?״ שאלתי, ״היא בסדר, אבל נשארו לה רק עוד חודשיים לפי מה שהרופא אומר״ הוא אמר, ״אני מצטערת שלא הקשבתי לך עד עכשיו״ אמרתי והשפלתי את ראשי, ״זה בסדר, גם אני הייתי ככה אם זה היה הפוך״ הוא אמר, ״אז מה עכשיו?״ הוא שאל, ״אממ״ מילמלתי מסמיקה ואז הוא פשוט נישק אותי. כלכך התגעגעתי אליו.
YOU ARE READING
⚽️Player⚽️
Romanceהמשך לסיפור, טעות גדולה. מסופר על דניאל הבן של אדיאל ושי מהסיפור הקודם, דניאל התקדם והפך לשחקן כדורגל, מהו עתידו? ובמי הוא התאהב? -גמור-