נקודת מבט ליאן:
נכנסתי לכיתה והמורה אישה בשנות הארבעים לחייה, כנראה בתולה, ביקשה ממני להציג את עצמי.
"קוראים לי שירה כהן ועברתי לכאן מירושלים" אמרתי וחייכתי את החיוך הכי גדול שיכולתי לעלות על פניי.
המורה העבירה את ידה בשערה השחור והצביע לעבר מקום בסוף הכיתה, "את יכולה לשבת שם" היא אמרה ועיניה החומות בחנו כל צעד שלי.
התיישבתי במקומי והרגשתי כאילו מישהו מסתכל עלי.
סובבתי את ראשי ומי שהסתכל עליי הסיט את מבטו במהרה ולכן לא הספקתי לראות אותו, אבל יש לו שיער שטני פרוע...
כאשר השיעור הסתיים יצאתי במהרה מהכיתה וחיפשתי את הלוקר שלי, לבסוף מצאתי אותו ופתחתי אותו.
הכנסתי את ספריי לתוך הלוקר והוצאתי רק את הספר של השעה הבאה, מתמטיקה.
סגרתי את הלוקר ולידי ראיתי שני ילדים מתנשקים על הלוקר.
"תשיגו חדר" אמרתי בשקט ויצאתי מהבנין.
התיישבתי בחלקת דשא מוצלת, המשקיפה על חצר בית הספר.
נשענתי על העץ הגדול מאחורי ועצמתי את עיניי מזמזמת את השיר "photograph" של אד שירן.
לאחר כמה דקות מישהו נגע בעדינות בכתפי, שיערתי שזאת בת.
פקחתי את עיניי ומולי ראיתי ילדה צנומה ורזה, עיניה הכחולות פגשו בעיניי ומיד הוחזרו ארצה.
"כן?" שאלתי אותה.
"אמ, ראיתי שאת יושבת כאן לבד ו... רציתי להציע לך להצטרף אלינו" היא אמרה ושיחקה בשערה הצבוע באדום בוהק אשר אסוף בקוקו גבוה שמגיע למותניה.
"כן, בטח" אמרתי משתדלת להיות נחמדה, "דרך אגב קוראים לי איימי" היא הוסיפה.
"שירה" עניתי בקצרה.
קמתי מהדשא וניערתי את מכנסי מהעלים אשר נדבקו אליו.
עקבתי אחרי איימי עד שהגענו לשולחן בו ישבו עוד שתי בנות.
איימי הושיבה אותי לידה ואמרה "בנות, זאת שירה"
"היי" אמרה אחת הנערות בקול עדין וחביב, יישרתי אליה את מבטי ועיניה הזהובות הביטו הישר לתוך עיניי, מנסות לקרוא אותי.
"אני אלכס" אמרה אותה נערה ושלחה אליי את ידה, גוון עורה הבהיר שיווה ניגוד מושלם לשערה השחור כליל.
"היי" אמרתי ולחצתי את ידה.
הנערה השניה שיחקה במשקפיה השחורות אשר היו מונחות על קצה אפה.
"היי" אמרתי לה.
היא נבהלה אך מיד נרגעה וחייכה אלי.
"ניקול" היא אמרה בבישנות ושמעתי מבטא צרפתי קל בקולה.
ניקול שיחקה בשערה החום אשר היה קלוע בצמה, עיניה הירוקות שהיו מנוגדות לעורה השזוף התרוצצו, מחפשות משהו להביט בו במקום להביט בעיניי.
הבנות דיברו על נושאים שלא ממש עניינו אותי כמו "שמעתם שהוא פורש?!" ו "רפאל עורך מסיבת בריכה ענקית בבית שלו בעוד שבוע"
ואז הגיע הדבר ממנו חששתי "שמעתם על הרצח של 'אלן בוסקילה'?" איימי שאלה.
פאק, פאק, פאקקק!!!! לא לא אני לא יכולה לתת להן לדבר על זה יותר מדי.
במהרה שיניתי את נושא השיחה "מי זה רפאל? ואיזה מסיבת בריכה?"
הבנות ישר ירדו מהרצח ואלכס החלה להסביר לי "רפאל הוא הנער הכי טחון בעולם!," היא אמרה והדגישה את המילה בעולם, "אבא שלו היטקיסט ואמא שלו מנהלת חברה של עורכי דין בכל הארץ"
ניקול המשיכה אותה ודיברה בהתלהבות יתרה, נראה לי שהיא מעריצה את אמא שלו.
ניקול באמת נראת הטיפוס הזה של "סקנדל" או "האישה הטובה"...
לאחר כמה דקות אחי הגיע אל השולחן וכל הבנות שישבו שם הביטו בו כמהופנטות.
רז נשק למצחי וחייך אל הבנות, "שלום" הוא אמר בנימוס, "שירה, אנחנו צריכים ללכת" הוא לחש לאוזני.
הנהנתי ונפרדתי מהבנות.
נקודת מבט רפאל:
יצאתי אל החצר וישבתי בשולחן הקבוע שלי, החבר הכי טוב שלי אלון היה באמצע "שיחה" עם אחת מהזונות של השכבה.
"מותק תעשי טובה לכי" אמרתי לה בקור, היא הנהנה במהירות והלכה.
אלון הסתכל עלי כאילו נפלתי מהירח.
"איפה תום, רון ונדב?" שאלתי אותו כדי שלא נגיע למצב בו הוא מתלונן על איך שהברחתי את הסטוץ שלו.
אלון העביר את ידו בבלוריתו השחורה ואמר "הם הבריזו בשביל, אתה יודע מה".
אלון הביט מטה בעצב ועינייו השחורות נצצו מדמעות.
תום רון ונדב הם מכורים, לסמים.
לפני שנה רון אושפז בבית חולים וכמעט מת ממנת יתר, חשבנו שזה יגרום להם להפסיק אבל אם אתה מכור, זה יותר מדי קשה, מניסיון.
סובבתי את ראשי כי ידעתי שאלון לא רוצה שאני אראה אותו בוכה.
באחד השולחנות, ראיתי את אותה שירה, הילדה החדשה, יושבת עם עוד שלוש בנות ואחת מהם מדברת בהתרגשות על משהו ושירה פשוט מהנהנת.
באתי לקום אליה ולהציג את עצמי, עד שהגיע מישהו, נשק לראשה, לחש לה משהו ולקח אותה משם.
מה היא רצינית?! מה אם הוא פדופיל או משהו?! אבל, רגע, לא אכפת לי!
אז זה הפרק הרביעי.
מצטערת שלא יצא לי להעלות פרק די הרבה זמן.
אם רובכם שונאים את רפאל, אני מבינה אתכם!
אבל ככה זה אמור להיות, אני מנסה לשנות את הדברים.
תגיבו ותעקבו😉
YOU ARE READING
Strange Love
Romance*מוקפא* זה לא עוד סיפור רגיל על פושע גדול שמתאהב בנערה התמימה, לא, הסיפור הזה הוא אחר לגמרי, שונה ומלא בהפתעות. ליאן מלכה היא הבת למשפחת הפשע הגדולה בארץ. במשך כל חייה היא חייה עם זה ללא שום טענות, להפך, היא הורגת אנשים, מעלימה אותם, עושה את "העבו...
