פרק 33

1.6K 139 42
                                    

נ.מ אדם (נקודת מבט חדשה! תתחילו להתרגל)

ישבנו בשולחן עגול העשוי מעץ כשלמולי יושבת ליאן, עיניה החתוליות מביטות בי בזעם וחיוך קטן נמתח על שפתיי כשנזכרתי באירועים שקרו לפני פחות משעה. 
כמובן שלא ציפיתי שהיא תביא אקדח ובוודאי שתנסה להרוג אותי אבל יכולתי להבין אותה, במפגש האחרון שלנו ראיתי את כתובת ביתה והיא כנראה שמעה עלי וחיברה את הנקודות ומכאן שחששה לחיי משפחתה. 
כשהיא ואני התחלנו להילחם החלטתי לוותר לה אך אני בטוח שגם אם לא הייתי מוותר לה ושנינו היינו נלחמים בכל מה שיש לנו היה לי מאוד קשה להביס אותה, היא מאוד מיומנת ואפשר לראות שהיא נלחמת מגיל צעיר. 
אך אני מחכה בקוצר רוח להילחם כנגד אחיה התאום, לפי השמועות הוא מתמחה בקפא"פ (קרב פנים אל פנים) ובכלל לראות איך אחיה הבכור משתמש בלוחמה הפסיכולוגית שלו. 

"אני לא יכול שלא לתהות מדוע הגעתם לפה" אביה של ליאן פצה את פיו והביט בי בעיניו הקטנות ומאיימות, למצחו נגלו מעט קמטים ופיו נמתח לקו דק. 

"הגענו בשביל לחתום על הסכם" אמרתי בקולי הרציני וראיתי איך עיניה של ליאן נפערות מעט מטון קולי הרציני. 
בפעמיים בה ראיתי אותה הייתי אדם, הילד הבריטי והשובב שהיה איתה במועדון ואסף לה את השיער כשהקיאה.

"איזה סוג של הסכם?" שאל והניח את ידיו הגדולות על השולחן בצליל נקישה קל. 

"אנחנו רוצים..." התחלתי בעודי מתלבט באיזו מילה להשתמש "לקנות מכם את השטח" המשכתי וראיתי איך פניהם של בני המשפה מתחילות להפוך לזועמות "אתם עדיין תוכלו לשלוט כאן, אך אנחנו נהיה מעליכם" הסברתי בעדינות והורדתי את כובע הצמר מראשי. 

"ומה יקרה אם נסרב?" שאלה ליאן, זו הייתה הפעם הראשונה שפצתה את פיה מאז שהגענו לפה. 
שיערה היה פזור על כתפיה בגלים עדינים, מרהיב בצבעו ובארוכו, עיניה החתוליות בחנו כל תנועה שלי בזהירות, כמפחדות שאעשה איזה משהו שיפגע בבני משפחתה. 

"אנחנו נעזוב, אבל, אל תחשבו שלא נחזור בשביל לקחת את השטח הזה, הארץ הזאת היא מקום בעל משאבים שמאוד יועילו לנו במלחמתינו" אמרתי בעדינות.
במצב אחר הייתי הורג אותם על המקום כמו שעשיתי מספר פעמיים לפני, אך, אני לא רוצה ליצור רושם רה אצל ליאן. 
היא הבחורה שסיקרנה אותי מאז לילי, ואני לא מתכוון לשחרר אותה בכזו  מהירות. 

"יש לי הצעה" אמר רועי, אחיה של ליאן. 
שיערו החום היה משוח לאחור בג'ל שהעניק לו ברק מיוחד, עצמות לחייו הגבוהות העניקו לו מראה גברי וזיפיו הקטנים הוסיפו למראה זה. 
"אנחנו נילחם לצידכם מכיוון שעקב הבנתנו הכנופיה השנייה שנלחמת על השליטה בעולם היא לא כל כך נחמדה" המשיך וחייך חיוך מנומס, התכוונתי לפצות את פי אך הוא הקדים אותי "אנחנו נשאר שולטים פה אך כשתצטרכו חיילים למלחמה, אנו נספק לכם את הטובים ביותר"

Strange LoveWhere stories live. Discover now