פרק 22

1.2K 87 23
                                    

התעוררתי בביתי בשעה שש בערב כאשר אני לא זוכר כלום.

באינסטינקט של שניה רצתי לשירותים והקאתי את כל תכולת בטני.

"רפאל?" אחותי הגדולה שרון נכנסה לחדרי.

קמתי מהרצפה במהירות וסידרתי את בגדי.

"ממ?" שאלתי והעברתי את ידי בשיערי בלחץ.

"עוד לא התארגנת לאירוע התרמה שהוריו של יונתן מארגנים?" היא שאלה ולאחר שאמרה זאת שמתי לב לשמלה בגוון השמנת אשר מונחת על גופה.

"אני עכשיו מתארגן" אמרתי "איפה איימי?" המשכתי ושאלתי.

"הדייט שלה כבר אסף אותה" ענתה שרון ויצאה מחדרי.

לבשתי במהירות את הטקוסידו האדום שלי בעל המכנסים השחורים, שתיתי מי פה כדי להעביר את טעם הקיא מפי, סידרתי את שיערי ויצאתי מחדרי.

העדפתי לא להזמין אף אחת מכיוון שאין לי כוח למישהי שתהיה תלותית ותדרוש תשומת לב.

לפתע זכרון תקף אותי.

שיט! הלכת לליאן ונישקת אותה!!! אמר קול ממעמקי מוחי.

אבל... היא זרמה עם זה, וזה היה טוב. אמר הקול השני בראשי וחייכתי לעצמי חיוך תחמן.

נכנסתי לאאודי הלבנה שלי והתחלתי בנסיעה לאולם בו נערך אירוע ההתרמה.

לאחר שנכנסתי קיבלו את פני נטלי ושאול, הוריו של יונתן.

חנפנים.

התקדמתי לעבר השולחן בו משפחתי יושבת עד שנשמעה מוסיקת סלואו וחבורת בנות החלה לפלרטט איתי ולנסות לגרום לי להזמין אותן לרקוד.

לפתע תפסתי בעיני את יונתן וליאן רוקדים במרכז הרחבה.

לגופה הייתה שמלה אדומה אשר הבליטה את גזרתה הדקה ואת קימוריה הנשיים ונעלי העקב השחורות אשר היו לרגליה העניקו לה כמה סנטימטרים נוספים.

העצבים בי עלו דרגה כאשר הם צימצמו את המרחק בניהם ונהיו קרובים יותר, אך לא מספיק בשביל נשיקה.

יצאתי מהמעגל אשר חבורת הבנות עשתה סביבי והתקדמתי אל עבר ליאן ויונתן.

"מה אנחנו?" יונתן שאל אותה וליאן שתקה.

כאשר היא באה לענות הקדמתי אותה ושאלתי "אפשר להלוות אותה לריקוד?" הושטתי את ידה לכיוונה וחיכיתי שתסתובב לכיווני.

ליאן הסתובבה אלי והירוק בעיניה פגש בחום בעיניי.

היא השתחררה מאחיזתו של יונתן והוא קפץ את אגרופיו בחוזקה.

"זה בסדר" אמרה ליאן בקולה העדין ונשקה על לחיו, בחיי איך שכעסתי וקינאתי בו, באותו הזמן זמנית!

Strange LoveWhere stories live. Discover now