פרק 23

1.2K 89 15
                                    

נקודת מבט ליאן:

פקחתי את עיניי באיטיות, מנקה מהן את קורי השינה.

ניסיתי להיזכר במה שקרה אתמול בערב אחרי שיונתן לקח אותי בשביל להכיר את אחיו, אך לשווא.

לפתע שמתי לב שאני לא בחדרי.

הקירות היו בצבע לבן, נקי, ללא שום תמונות או זכרונות או מזכרות.

בשידה שלידי היה פתק קטן וצהוב.
הרמתי אותו בעדינות וקראתי את תוכנו.

ליאן!
את כנראה תוהה לעצמך מה קרה אתמול בערב.
טוב, התשובה היא קלה.

את כמעט נאנסת על ידי יונתן.

פי נפער בתדהמה ודמעות עלו בעיניי.
הייתי חלשה, לא הייתי מרוכזת, בטחתי בו יותר מדי.

החלטתי להמשיך לקרוא כדי לקבל הסברים על המקום בו אני נמצאת כרגע.

לאחר שסידרתי לו את הפרצוף מחדש, לקחתי אותך לחדרי.

כן, אני החלפתי לך בגדים, אך לא עשיתי שום דבר שלא הייתי צריך לעשות, מבטיח לך.

כשתתעוררי תרדי למטה, ותבקשי מהעוזרת להכין לך ארוחת בוקר.

אם תתעוררי אחרי, פשוט תרדי למטה והארוחת בוקר תחכה לך.

הפתק הקטנטן נפל מידי והשמיע רשרוש קל כאשר נחת על השמיכה הלבנה.

השחלתי את רגלי לכפכפים אשר היו ליד המיטה והתקדמתי אל מחוץ לחדר.
ירדתי במדרגות בעוד אגרופי קפוצים בחוזקה, מוכנה לכל מה שיבוא לי.

נכנסתי למטבח וראיתי את רפאל יושב בקצה שולחן האוכל ושקוע בטלפון.

"אחמ" השתעלתי בזיוף כדי שישים לב שאני כאן.
רפאל הרים את ראשו מהטלפון וחייך אלי חיוך אמיתי שחשף גומת חן קטנה.

"תספר לי על אתמול" אמרתי והתיישבתי על הכיסא לידו.

"אוקי" החל לומר וחשב כיצד להתחיל את המקרה "לאחר שיונתן לקח אותך, נזכרתי שאין לו אח.
יצאתי לחפש אותך בכל רחבי האולם ומחוץ אליו אך לא מצאתי אותך.
לאחר מכן שמעתי את הקול שלך מנסה לזעוק לעזרה.
כאשר הגעתי לשם את היית מסוממת לגמרי ויונתן עמד מעליך מנסה להוריד את מכנסיו.
סידרתי לו את הפרצוף מחדש, הבאתי אותך לכאן, ומפה את כבר יודעת הכל" המשיך.

דמעות עלו בעיניי אך מנעתי מהן לזלוג עד שדמעה אחת בוגדנית זלגה החוצה ופתחה את הסכר.

רפאל הביט בי בדאגה ומשך אותי לחיבוק.

התחפרתי בחזהו והרטבתי את חולצתו בדמעותי.
אני לא יודעת למה, אך הרגשתי כל כך בטוחה בין זרועותיו החסונות.

Strange LoveWhere stories live. Discover now