Strange Love

פרק 32

בנות, אתמול כתבתי שהעיניים של אדם ירוקות ולאחר מכן כתבתי שהן כחולות... לשם ההבהרה העיניים שלו ירקות וזאת הייתה טעות בהקלדה, תהנו!

נ.מ ליאן

התעוררתי בבוקר לצליל השעון המעורר, היום אני הולכת לבית הספר כילדה שזרקה את רפאל טל, האחת שגרמה לו להתאהב בה ולאחר מכן השליכה אותו. 

איך אני יודעת שאלו השמועות שרצות עליי? ובכן, הקבוצה של שכבת יא' לא מפסיקה לצלצל ולכנות אותי בשמות גנאי, עומרי ורז מגנים אותם בחזרה ואף לא שוכחים להזכיר שאני בת למשפחת הפשע הגדולה בארץ. ואם כל הצרות האלה לא מספיקות אדם לא מפסיק לסמס לי מאז אותו ערב בו קבענו שניפגש, אני עוד מכינה תכנית פעולה לדרך המושלמת להרוג אותו ולהעלם מן הגופה, עד אז אני שומרת על נתק.

ירדתי מן מיטתי והתקדמתי אל הארון, פותחת אותו באדישות ונזכרת בעצבות שאפפה אותי כשהבחנתי שאף אחת מחברותיי לא יצאה לטובתי. הוצאתי סריג אפור שחושף את כתפי השמאלית וג'ינס בהיר ומשופשף, אספתי את שיערי הארוך לפקעת מרושלת ועמדתי אל מול המראה, מתחילה בשלב האיפור. מרחתי מעט אודם אדמדם על שפתיי והדגשתי אותו עם ברק לשפתיים, מרחתי מעט מסקרה שעיבתה את ריסיי ועיגלה אותם ופיזרתי מעט סומק על עצמות לחיי. 

נעלתי את מגפיי העור השחורות שלי, תליתי את התיק על כתפיי ויצאתי מחדרי במהירות, התכוונתי לצאת מן הבית כשקולו של רועי עצר אותי. 

"אנחנו צריכים לדבר על אתמול" אמר, הסתובבתי אליו, פוגשת בעיניו הזועמות. 

"לא אנחנו לא" עניתי ויצאתי מן הבית במהירות, התחלתי להתקדם אל עבר בית הספר ברגל, שואפת לאפי את ניחוח הצמחייה שמכסה את מרבית שטחה של השכונה, כל אופנוע שעבר לידי גרם לליבי להחסיר פעימה, אך כשראיתי את עיניהם של הרוכבים הבנתי שאלו לא העיניים של האחד ששבה את ליבי. 

כשאני חושבת על מהלך העניינים בנינו אני מרגישה כה פתטית, היום בו הכרנו והוא התייחס אליי כאל עוד אחת מהבחורות הזולות בשכבה שלנו, לאחר מכן בפארק החשוך כשעזר לי לקום מהרצפה וראה אותי בזהותי האמיתית, לאחר מכן במריבה שהתרחשה בבית הספר, כיצד לקחתי אותו אל השירותים וניקיתי את פצעיו, כיצד העברתי את אצבעותיי על הקעקוע שלו וגופו נדרך, כיצד התנשקנו בפעם הראשונה וכיצד ברחתי כמו פחדנית, וכמובן, המסיבת בריכה, בה אני ויונתן התנשקנו ולא הפסקתי להשוות אותו לרפאל, ואיך אפשר שלא, הערב נגמר בנשיקה שלי ושל רפאל ובזה שהוא מחזיר אותי לביתי על גבי האפונוע האהוב שלו, בנשף, בו ניסו לאנוס אותי והוא הציל אותי ולקח אותי אליו, והים בו נהיינו זוג, בחיים לא אשכח את עיניה של שיר כאשר ראתה אותי איתו ואת המבט הזועם על פנייה כאשר נישקתי אותו אל מול כל בית הספר, כל הבנות הביטו בי בקנאות וכל הבנים בתדהמה על כך שהצלחתי להפוך את הסטוציונר הכי גדול בשכבה לגבר של מחויבות.