ישבתי במקומי הקבוע בסוף.
לאחר כמה דקות הגיע אלי ילד צנום וביקש לשבת לידי, הינהנתי בראשי וחזרתי לעצום את עיניי.
"קום" נשמע קול גברי מעלי והילד הצנום הנהן בראשו במהירות וקם.
פקחתי את עיניי וראיתי את רפאל יושב לידי ובוחן אותי.
"זה לא היה יפה" אמרתי והחנקתי גיכוח.
רפאל משך בכתפיו וחזר להביט בי.
"תפסיק להסתכל עליי ככה" אמרתי וידיי אחזו בכיסא בחוזקה.
"לא רוצה" הוא אמר בהתגרות.
אין בעיה, שניים יכולים לשחק במשחק הזה.
הסתכלתי היישר בעיניו והתחלתי ללטף את רגלו בעזרת רגלי בעודי מחייכת אליו חיוך פלרטטני.
רפאל שלח את ידו ונגע בירכי ומייד הסמקתי.
הוא רגן לכיווני ולחש "אל תשחקי איתי בזה. את תפסידי"
****
יצאתי לחצר, דחפתי את האוזניות לאוזני והפעלתי את הפליליסט שלי.
התחלתי להזיז את הראש לפי הקצב עד שצל הגיע והסתיר לי את אור השמש.
"היי" אלכס אמרה והתיישבה לידי.
"היי" עניתי בחזרה.
"למה לא באת לשבת איתנו? חיפשנו אותך"
כתשובה רק משכתי בכתפיי.
אלכס חייכה חיוך תחמני ואחזה בידי בחוזקה.
הורדתי את האוזניות והלכתי אחריה בחוסר רצון.
הגענו לשולחן בו ישבנו אתמול.
"מצאתי את האבדה" אלכס אמרה והחלה לצחוק.
איימי וניקול החלו למחוא כפיים ולצחוק.
"ראיתי שהיום ישבת ליד רפאל" ניקול אמרה והעבירה את שערה החום לאחור.
"כן" אמרתי באדישות.
"אל תתעסקי איתו. הוא טיפוס של לדפוק ולזרוק" איימי אמרה וזיק של כעס עבר בעיניה הכחולות.
ניקול ואלכס הנהנו בהסכמה.
"רגע! אתן שכבתן איתו?!" שאלתי והתחלתי לצחוק.
אלכס ואיימי החלו להסמיק בעוד ניקול רק הנידה בראשה. ואני רק צחקתי חזק יותר.
"היי" שמעתי קול מוכר מאחורי, הסתובבתי וראיתי את רועי.
"רועי?" שאלתי ונעמדתי מולו.
רועי ואבי כמעט לא יוצאים מהבית, במיוחד לא למקומות ציבוריים.
"אנחנו צריכים ללכת" הוא אמר ולסתו התהדקה.
"מה קרה?" שאלתי ועיניי הירוקות פגשו בעיניים כחולות זועמות.
"פשוט בואי!" הוא צעק וכל העיניים הופנו אלינו.
הנהנתי, לקחתי את ילקוטי, נפרדתי מהבנות ויצאתי מבית הספר.
לאחר רבע שעה של נסיעה הגענו הביתה.
יצאתי מהמכונית בעוד רועי כבר התקדם לכיוון דלת הכניסה.
"לכי אל אבא" רועי אמר לאחר שנכנסנו.
התקדמתי לכיוון משרדו של אבי בעוד הפחד מתחיל לכרסם בי.
בחיים לא ראיתי את רועי מאבד את זה ככה. במיוחד לא ליד אנשים אחרים.
נקשתי על דלת העץ הלבנה מספר פעמים.
"פתוח" נשמע קולו המוכר של אבי.
נכנסתי בחשש למשרדו וסגרתי את הדלת.
התקדמתי לכיוונו והתיישבתי בכורסת העור מול שולחנו.
"רציתי לדבר איתך לגבי אתמול" הוא אמר.
אוי לא! רק לא לעבור שוב פעם!
"מה לגבי אתמול" שאלתי והבטתי בתמונה המשפחתית על שולחנו.
"את החיילת הכי טובה שלי" הוא החל לומר וחיוך מרותה עלה על פניי "ואתמול אחרי מה שקרה התחלתי לחשוב"
"אבא אני לא מתפרקת ככה בדרך כלל! אל תוציא אותי מכל זה!" התחננתי בפניו. רק היום הכניסו אותי לתוכנית אימונים מואצת וכבר אני יעוף משם?!
"לא זה לא מה שהתכוונתי" הוא צחק.
הרמתי את גבותיי בשאלה ופניו חזרו להיות רציניות.
"מגיל צעיר לימדנו אותך הכל. התחלת להתאמן יותר מוקדם ממה ששני אחיך התאמנו והוכחת לי שאת באמת מסוגלת לדאוג לעצמך.
בגלל זה אני החלטתי שאנחנו נפסיק עם הזהות הבדויה וניתן לצאת החוצה כמי שאת באמת, ליאנוש" לא האמנתי למשמע אוזניי.
חכיתי לרגע הזה כל כך הרבה זמן, וסוף סוף זה קורה! אני פשוט לא מאמינה!!!
"תודה, תודה, תודההה" אמרתי לאבי והתנפלתי עליו בחיבוק מוחץ.
הוא צחק ונשק למצחי.
יצאתי ממשרדו של אבי בהרגשה כל כך טובה.
היום הזה הולך ומשתפר!
"מזל טוב!" רז אמר וחיבק אותי.
"אני לא צריכה להסתתר יותר!" אמרתי מאושרת.
"וגם אני" הוא אמר בשחצנות.
"שתוק ותן לי להרגיש טוב עם עצמי" אמרתי והבאתי לו מכה בחזה.
הוא צחק ומשך אותי קרוב אליו.
נקודת מבט רפאל:
הגעתי הביתה וסגרתי את הדלת.
"אני כאן!" צעקתי לחלל הריק.
"וכמובן שאני היחיד כאן" הוספתי.
זרקתי את התיק על הרצפה ועליתי לקומה השלישית, שם נמצא החדר שלי.
הטלפון שלי צילצל ועל הצג הופיע השם של אלון.
"היי אחי" אלון אמר.
"מה קרה?"
"שמעתי שרון היה היום בבית הספר"
נשכתי את שפתי התחתונה.
"נכון"
"מה הוא היה צריך?"
"תום ונדב הסתבכו עם משפחת מלכה והיו חייבים להם הרבה כסף, אז סידרתי את זה בשבילם"
מהצד השני נשמע קול של משהו נשבר.
"די נמאס לי! הם מתמכרים לחרא הזה ובסוף אנחנו תמיד מצילים את התחת שלהם!" אלון צעק.
"אנחנו חברים שלהם עוד מהגן, מה אנחנו אמורים לעשות? ניסינו לשלוח אותם לגמילה ולא הלך אז מה אתה רוצה שנעשה?!"
"אנחנו צריכים לדבר איתם" הוא קבע.
"מתי?" נאנחתי.
"מחר בבית ספר"
"הם לא באים לבית ספר" אמרתי ביובש.
"אבל הם יבואו מחר כי יש מבחן וההורים שלהם מחריכים אותם להיבחן.
וזה במקום לבוא ללימודים"
זה הדבר הכי מטומטם ששמעתי. אם הם לא לומדים, איך הם ידעו את החומר?
"סגור" אמרתי וניתקתי לפני שהוא הספיק לענות.
זרקתי את הטלפון על המיטה, הורדתי את החולצה ונשכבתי במיטה.
אז זה הפרק השביעי.
אני יודעת שלא העלתי כבר דיי הרבה זמן אבל עכשיו אני אנסה כמה שיותר.
תצביעו
תעקבו
תגיבו
מקווה שאהבתם😊
YOU ARE READING
Strange Love
Romance*מוקפא* זה לא עוד סיפור רגיל על פושע גדול שמתאהב בנערה התמימה, לא, הסיפור הזה הוא אחר לגמרי, שונה ומלא בהפתעות. ליאן מלכה היא הבת למשפחת הפשע הגדולה בארץ. במשך כל חייה היא חייה עם זה ללא שום טענות, להפך, היא הורגת אנשים, מעלימה אותם, עושה את "העבו...
