𝕥𝕙𝕖 𝕓𝕒𝕟𝕘𝕥𝕒𝕟'𝕤 [✔︎]

26- אתה חולה לי על התחת

⚠️אזהרת סמאט⚠️
~NamJin~

כי הרבה זמן לא היה לנו נאמג׳ין ;)
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
נ. מבט הוסוק
״זה שבר פשוט מר ג׳אנג, אז אין לך סיבה לדאגה.״ הרופאה שבדקה את צילומי הרנטגן של היד שלי אמרה עם חיוך.

״את יכולה לקרוא לי הוסוק.״ החזרתי לה עם חיוך.

״א-אוקיי הוסוק אופה. אהמ... ת-תחכה כאן ו-ואני אבוא עוד שנייה ל-לגבס לך את היד.״ היא אמרה בזמן שהסמיקה.

׳היא חושבת שאני מתחיל איתה? יש רק מישהו אחד בלב שלי. פארק ג׳ימין.׳

אני נמצא כרגע במרפאת דרכים. אחרי שהחלקתי עם האופנוע, אז משאית בדיוק עברה לידי. הנהג ראה שנפצעתי אז הוא לקח את האופנוע, קשר אותו אל המשאית ולקח אותי לפה. הוא היה איש מבוגר ונחמד.

״הלו?״ עניתי לטלפון שלי שצילצל.

״איפה אתה?״ שמעתי את אחותי הגדולה מדברת.

״ג׳י-וו (Ji-Woo) אני הולך להגיד לך משהו ואת חייבת להבטיח לי שלא תתחרפני.״ אמרתי וניסיתי להקדים תרופה למכה.

׳היא כלכך הולכת להרוג אותי. ואז להחיות אותי כדי לצעוק עליי ואז להרוג אותי שוב.׳

״אני נמצא עכשיו במרפאת דרכים, שברתי את היד.״

״מה?! איך זה קרה?!״ היא נשמעה מודאגת.

״היסתמסתי עם טהא בזמן שנהגתי.״

״מה?״ הקול שלה היה קר, הרגליים שלי התחילו לשקשק מפחד.

״אני הולכת להרוג אותך!!! ואז להחיות אותך כדי לצעוק עלייך ואז להרוג אותך שוב!!!!״ היא צעקה וקרעה לי את עור התוף.

׳ידעתי...׳

״אני בסדר. זה רק שבר פשוט.״ אמרתי בניסיון להרגיע אותה.

״שבר?!?!?!״ היא צעקה שוב והרחקתי את הטלפון מהאוזן שלי כדי שאני לא אהיה חרש סופית.

״כן, שבר קטן ביד.. לא כזה ביג דיל..״ אמרתי בקול חלש.

״זה כן ביג דיל אידיוט אחד!! מה לעזאזל עבר לך בראש כשדיברת עם טהא בזמן שאתה נוהג על פאקינג אופנוע?!?!״ היא צעקה שוב.

׳מה יש לה עם צעקות? או קללות? היא אף פעם לא מקללת.. לעזאזל אני כבר לא מרגיש את האוזן שלי...׳

״אוקיי. אני אומרת לבוס שלי שאני לא יכולה לבוא, אני באה לאסוף אותך.״ היא אמרה בהחלטיות.

״לא! הוא אמר שהוא יפטר אותך. אני בא אל תדאגי.״ אמרתי וניסיתי לשכנע אותה. היא חייבת את העבודה הזאת, היא חייבת את הכסף.