𝕥𝕙𝕖 𝕓𝕒𝕟𝕘𝕥𝕒𝕟'𝕤 [✔︎]

9- העיניים שלי!! זה שורף!!

תצילו אותי!! אני לומדת למבחן בערבית שאני הולכת להיכשל בו!!!

תהנו 😊

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
נ. מבט ג׳ונגקוק
אחרי שאני סיימתי להחליף בגדים, יצאתי מהחדר שלי והתקדמתי לחדר האורחים.

ראיתי את טהא והוסוק דוחפים את הדלת בבהלה.

״היי, מה קרה?״ רצתי ריצה קלה אל עברם.

״קוקי! א-אנחנו ל-לא יכולים להחליף שם! אתה יכול בבקשה לקרוא לאפה שלך או לאומה?״ טהא אמר והרחיק אותי מהדלת, הוא שם את ידיו על החזה שלי והרגשתי אך לבי מתחיל לפעום מהר יותר ויותר.

״א-אולי אני יכול לעזור״ אמרתי והורדתי את ידיו מהחזה שלי. אסור שהוא ירגיש איך הלב שלי פועם עכשיו!

״לא! תקרא לאחד מהם עכשיו.״ טהא ציווה והסתכל בעיניי, הקול שלו היה יותר עמוק מבדרך כלל. זה היה סקסי.

״כ-כן מאסטר״ אמרתי, קשתי קידה קטנה והלכתי במהירות לקרוא לאפה או אומה.

׳רגע!! תעצרו את הג׳ייהורסים!!! (Jhorses) קראתי לו עכשיו מסטאר?! בשם כל אלוהי הפוקימונים!! אני כלכך מטומטם!!!׳

״קוקי הכל בסדר? אתה אדום יותר מהכובע של מריו, אתה חולה?״ אומה שאל אותי כשהוא הניח יד על המצח שלי.

״מה? אהה כ-כן אני בסדר. אממ ט-טהא והוסוק אמרו שהם לא יכולים להחליף בגדים בחדר האורחים והם לא אומרים לי למה. הם אמרו לי לקרוא או לך או לאפה״

״אהה, אוקיי אני אלך לשם. בנתיים תקרא לג׳ימיני וג׳וני לשולחן.״

״אוקיי״ אמרתי, הוא נישק את המצח שלי והלך אל חדר האורחים.
-------------

-במטבח-

״אז הראתם לאומה את ה.. דברים..?״ אפה שאל במבוכה לדבר על הנושא שיש עובדים בבית.

״ע-עוד לא כי מישהו *שיעול* אתה *שיעול* דאג שהיו לנו אורחים היום!״ ג׳ימין ענה לו והתיישב בעדינות על הכיסא.

״זה עדיין עד כדי כך כואב?״ שאלתי כשראיתי איך הוא מתפתל על הכיסא.

״כן! בניגוד אלייך שלי היה טיפה יותר אגרסיבי״

״היי! אל תכעס על קוקי, הוא בסך הכל שאל כדי לדעת אם אתה בסדר״ אפה התערב.

אני ילד גדול, אני לא צריך שהוא או מישהו יגונן עליי. אני מספיק חזק ובוגר כדי להגן על עצמי.

״בסדר..״ ג׳ימין אמר והניח את ידיו על הלחיים, מה שגורם לו להראות כמו מוצ׳י אדום וחמוד.