יורש העצר

פרק ח' - באוהלו של הקיסר

שנת 327 לפנה"ס

מעבר חייבר

רוקסנה התעוררה בבהלה לקול תקיעות קרן תכופות.

"איפה אני?" חשבה בבעתה, והתרוממה ממקום משכבה לישיבה.

היא סקרה את האוהל המרווח בו נמצאה, המקושט בהידור מלכים, ונזכרה.

גרונה נלפת כשנזכרה בפרידה מהוריה. אביה ליטף את ראשה ונשק למצחה. "תהיי חזקה. את מצילה את כולנו. בזכותך נמנע טבח נוראי בעמינו. את מבינה את גודל תפקידך?"

היא הנהנה, אבל בעל כורחה פרצו הדמעות ושטפו את פניה.

אחיה הגדול, זבוני, נראה מכונס בעצמו וכאוב. "תראי את הצד הטוב שבעניין," ניסה להסתכל על זה במבט לוגי, ענייני. "את תהיי מלכה, בנך יהיה יורש העצר של ממלכה ענקית".

האח השני, סַמסוֹ, הנהן בהסכמה. "ובעלך הוא כובש מפורסם, אדם שייזכר לדורי דורות בהיסטוריה ו – "

"מספיק," גער בהם אביהם, "כבוד ותהילה הן לא סיבה להתנתק מעמנו ומאורח חיינו. לעולם לא הייתי נותן יד לכך אם לא היה בזה הצלה מהשמדת עמנו".

"אבל למה היית צריך לשלוח גם את הילדה ביחד עם כל הנשים האחרות?" הטיחה אישתו.

האב נאנח. "לא ידעתי מה יֶרָצה את המלך," מלמל, "הייתי חייב לעשות כל מה שאפשר כדי לזכות בחיי אנשינו".

"מספיק היה שהקצינים הזוטרים ישלחו את בנות משפחתן," אמרה, ויללה נפלטה מפיה.

"את יודעת שעלי היה מוטל להפעיל שיקול דעת על פי הבנתי," ניסה להרגיע, "לפסוק על פי הידע שלי בספרים שלנו, לחשב הפסד מול רווח בהגיון קר, בלי לערב רגשות וחשבונות אישיים".

האמא התנפלה על רוקסנה בחיבוק ובבכיות. "לא אוכל להינתק מבתי הקטנה," אמרה מבעד לדמעות, "לא אוכל להיפרד".

גם אחיותיה הגדולות החלו לבכות והצטרפו לחיבוק. וכך עמדו יחדיו כגוש רווי כאב ובכו במשך שעה ארוכה.

קול תרועות הקרן העיר את רוקסנה משרעפיה. "היכונו למערכה נגד הודו!" נשמעו צעקות הכרוז בכל המחנה. "היכונו ליציאה לדרך!"

מעבר חיבר שימש נתיב עיקרי מאסיה המרכזית להודו. המחנה המוקדוני חנה בקרבת מקום, בעוד אלכסנדר הטיל מצור על סלע אאורנוס בפחוות גנדהרא וכבש אותו.

אלכסנדר חזר עטור ניצחון למחנה, והסיט את פתח אוהלו המלכותי בתנופה.

"קבלי את הגיבור שלך, יפתי!" הכריז, שיכור ניצחון. הוא היה עדיין לבוש בשריון החזה הידוע שלו שעליו ראש המדוזה - אישה מפלצתית בעלת ניבים חדים ולשון מגיחה מבניהם, ושיער העשוי מנחשים, שעל פי המיתולוגיה היוונית היא מגינה ושומרת והודפת את הרשע.

רוקסנה הרימה את ראשה והביטה בו.

"את לא נראית שמחה," קבע, "אולי עדיין לא בישרו לך, אבל בעלך הצליח בכיבוש מקום בו אפילו הרקולס בכבודו ובעצמו נכשל! הייתי חייב לנסות את מזלי היכן שנכשל גיבור זה," המשיך מרוגש בלי לשים לב אם רוקסנה אכן מתעניינת ומתרשמת, "הסלע היה תלול מאוד והגישה אליו הייתה כמעט בלתי אפשרית". הוא התיישב על מיטתו וחלץ את נעליו. "בכל אופן, הצלחתי להפתיע את היריב בתמרון טקטי מבריק".

הוא השיל את גלימתו וניגש אל ארון היינות. "לא תמזגי לכבודי כוס יין?"

היא ניגשה בשקט למקום, שלפה כוס יין ומילאה אותה עד גדותיה. "מיזגי גם לעצמך ונשתה לחיי המלך של ממלכת מוקדון הכבירה!"

בתנועות איטיות מזגה גם לעצמה מעט ולגמה קמעה מן היין.

היא חששה שישתכר. בזמנים כאלה היה נוהג בפראות.

"זה באמת לא היה פשוט," המשיך לספר, "הלחימה היתה קשה במיוחד, אפילו יותר מכיבוש הסלע שלכם".

היא החמיצה פנים והתקשתה לבלוע.

הוא צחק. "את כנראה חוששת מחיסול כל בני ארצך בקרבות איתם, הא?"

היא הנהנה קלושות. יותר ממאה אלף אזרחים כבר נהרגו בעת כיבושיו בבאקטריה, מולדתה.

"לנשים יש לב רך," הפטיר וגמע באחת את המשקה שבכוסו. "כשהאויב בוגד אני יודע להיות אכזר, אבל כשאני מבחין בגבורה ומסירות אצל אויבי המובסים - אני נוהג איתם בגדלות".

l;background:w.�g��,