יורש העצר

פרק ג' - מתחילים... ברגל שמאל

קובה, אזרביג'אן

אמצע אוקטובר

נחתנו בעיר באקו בשעת צהרים. זמן קצר אחר כך יצאנו לעיר קובה הנמצאת במרחק של כ- 170 קילומטר משם. שכרנו בסוכנות רכב שני ג'יפים, ולמרות הכביש המשובש הגענו תוך שעתים. בדרכנו התברר לנו שאנחנו בעצם במרכזו של... מדבר. הנוף לאורך הדרך צחיח, ללא מקורות מים או חקלאות. אט אט הפכה הדרך ירוקה יותר. ניתן היה לראות אורנים, עצי זית והסימן הלאומי - עצי רימון. הזמן היה שיא עונת הרימונים ואנחנו נהנינו בעצירה אחת שלנו מהפירות האדומים והמתוקים. מספר נהרות חצו את דרכנו עד קובה.

בקובה קהילת יהודי ההרים הגדולה ביותר באזור. מצידה האחד של העיר גרים מוסלמים ומצידה השני גרים יהודים, כאשר נהר מים מפריד ביניהם. ליד קובה שוכן הכפר קירמיזי קסבה, "קרסניה סלובודה" ברוסית.

"מאז 1742 קיים בכפר יישוב יהודי נפרד, וכל 500 תושביו הם יהודים," סיפר ארז.

"אם כך, בוודאי מגישים בכל מסעדה שניה כאן גפילטע פיש," צחק הפרופסור.

"מקורה של הקהילה באיראן, כך שאני מאמין שכאן יגישו דווקא קבב או כבש על האש," ענה ארז ברצינות.

"השפה המדוברת במקום היא ג'והורי, ניב של פרסית יהודית בשילוב מילים באזרית, ארמית ובעברית," הוסיף ד"ר אוליב.

הרגשנו במקום כמו בבית. על גגות בתים רבים התנוסס סמל של מגן דוד.

עצרנו רק לארוחה במקום, ופרופסור אפלבוים נכנס לבית הכנסת העתיק הסמוך לתפילת מנחה, ומיד יצאנו לדרך.

*

נסענו לאורך עמק פראי בין קניונים דרמטיים בדרך מפותלת ומפחידה לעבר לכפרי הרועים שבסביבה. בדרך זו היה כביש אספלט חדש כך שיכולנו להגיע תוך שעה ורבע לכפר חינַליק, הכפר הגבוה ביותר באירופה.

ארז העדיף לנסוע ישירות אליו בשעות היום ובחזור להיכנס לכפרים שלאורך הנהר. הכפר היה ממוקם בתוך עמקים מדהימים, עטוף ביופיו הקסום של הטבע, בתוך העננים המפחידים של הרי הקווקז. פרות וחמורים שחצו את הכביש אילצו אותנו להאט בכניסה לכפר. הכפר מבודד ובתי האבן העתיקים בנויים בצפיפות על הגבעות התלולות. סביב טרסות רחבות ונוף עוצר נשימה

"זהו כפר עתיק מאוד. הוא היה קיים עוד בתקופה האלבנית-קווקזית." ציין ארז. "בגלל גובהו וריחוקו, הצליח הכפר חינאלוג לשרוד ולעמוד בפלישות רבות. כדי להגן על עצמם נגד שבטים נוודים שונים נבנו מתקני הגנה מיוחדים, כולל מבצר, לפני יותר מאלף שנים. זהו אחד מ-מאה האתרים המסוכנים ביותר בעולם בגלל הכביש שנסענו בו עכשיו המוביל אליו".

הסתכלתי סביב. הגג של כל בית שימש כחצר קטנה עבור עוד אחד הבנוי ברמה גבוהה יותר. גנים זעירים היו בנויים בתוך החצרות. תרנגולות התרוצצו סביב, וכבשים שמנמנות דהרו בין הבתים בטבעיות רבה. בחלק מהבתים, מעל הדלתות, היה קבוע שלד של ראש אַיל עם קרניים רחבות המתפצלות לשני הצדדים.