יורש העצר

פרק י"א - יורש העצר?

בבל, ארמונו של של נבוכדנצר השני

שנת 323 לפנה"ס

"המשימה הבאה שלי היא כיבוש קרתגו וחצי האי ערב," אמר אלכסנדר בהתלהבות, כשהוא מהלך באוהל הלוך ושוב בבגדיו הראוותניים, ומוחו כבר מחשב את המסע לשם.

רוקסנה ישבה בפינתה, בהבעה משועממת.

"אני רוצה שבנך יהיה השליט על כל העולם!" הצהיר, "קרתגו נמצאת בעמדה אסטרטגית חשובה בזכות הספינות שלה, וכיום היא המעצמה החזקה ביותר בים התיכון".

רוקסנה לא היתה שותפה להתלהבותו והיא עיקמה את פניה במורת רוח.

"כיננתי אימפריה רחבת ידיים," נאם, כשהוא מניף את ידיו לצדדים כדי להמחיש זאת, "וכל זאת בזכות הצלחתי בשדה הקרב. אני בטוח שבנינו יהיה ראוי לעמוד בראש הממלכה האדירה זו".

בליבה חשבה רוקסנה שהוא מטורף, חולה מגלומניה, ולא התרגשה מדבריו ספוגי הפאתוס.

היא נזכרה איך רק לפני חודשיים הוא נפצע קשה והובא אל האוהל לטיפול. היא נבהלה למראה החץ שהיה ברוחב שתי אצבעות ובאורך ארבע אצבעות. טיפול ראשוני קיבל אלכסנדר מידי מהמצביא המקורב אליו פרדיקס, ששלף את החץ. בעת שליפת החץ יצא מהפצע האוויר מריאותיו יחד עם הדם שניגר בכמויות ובלי הפסקה בכל נשימה שהוא לקח. כאשר הוצא החץ התעלף אלכסנדר וכמעט מת. את חייו של אלכסנדר הציל הרופא קריטודמוס. הוא הורה להפשיט את אלכסנדר מכל בגדיו ואז לחתוך את מוט החץ. הוא הרחיב את הפצע כדי להוציא את החץ באופן יעיל.

לאחר שבוע אלכסנדר כבר הרגיש טוב יותר, אם כי הפצע היה עדיין רחוק מלהחלים. בקרב החיילים התפשטה השמועה על מותו כביכול של אלכסנדר, על כן אלכסנדר הורה לקחת אותו בסירה אל המחנה. אולם החיילים עדיין לא האמינו, וסברו שזו גופתו בלבד. הם השתכנעו רק כאשר הוא הרים יד וברך אותם לשלום. אלכסנדר סירב שישאו אותו על אלונקה, ורכב בעצמו על סוסו בקרב החיילים. כשראו אותו רוכב על סוסו, פרץ הצבא כולו במחיאות כפיים סוערות שהדהדו לאורך גדות הנהר ובחורשות הסמוכות.

*

בשושן הכירה רוקסנה את צרתה לעתיד, בתו של דריווש השלישי מלך פרס. במרץ 324 לפנה"ס נישאו אלכסנדר וברסינה. נישואים אלו לא נבעו מאהבה, אלכסנדר חפץ למחוק את הקו המפריד בין הכובש והנכבש, ולאחד את שתי השושלות. באותו טקס ממש נישא לבת דודתה של ברסינה, הנסיכה פריסטיס השנייה, בתו של ארתחששתא השלישי. בכך קשר את עצמו אלכסנדר לשני בתי המלוכה המתחרים של פרס. "חתונות שושן" נערכו במשך חמישה ימים, ובמהלכן נישאו 90 אצילות פרסיות לקצינים מוקדוניים ממקורביו של אלכסנדר. אלכסנדר זכה לגינוני כבוד מנתיניו הפרסים כמקובל אצלם, ודרש גם מנתיניו היוונים להפגין כלפיו גינונים כאלה.