לבנות את החיים מחדש

פרק 5

בתמונה- האנה.
תדמיינו פשוט שהיא עם בגדים יותר פשוטים.
אבל יותר פשוטים בהרבה.
בקיצור עם בגדים קרועים ומסריחים וזה, פשוט
אשלי לא מסתובבת בבגדים כאלה כי יש לה סטייל
הורס אז לא יכלתי לשים תמונה שכזו..
תדמיינו אותה גם יותר שמנמנה- בערך טיפה פחות ממה שאשלי
הייתה בשקרניות קטנות ויפות לפני השינוי שלה.
טוב אני די בטוחה שכולם מכירים אותה, אבל אם לא.. קוראים
לה אשלי בנסון, אם אתם רוצים לראות עוד תמונות שלה פשוט תכתבו:
'אשלי בנסון' כי היא ממש מוכרת, זה ישר יראה לכם אותה.
כן כן אני יודעת שהאנה *אשלי יענו* מושלמת.

יש לי בקשה ממכם.. בבקשה, אם אתם רוצים שאני
ימשיך לעלות פרקים תצביעו ותגיבו, ואם לא.. אני פשוט אבין
שאתם לא כל כך מחבבים את הסיפור שלי..

טוב אז זו די הפעם הראשונה שאני פונה אליכן בסיפור- סווו היי. 😂

טוב בלי עוד חפירות מיותרות נמשיך לפרק.. :

בגלל שאוולין הייתה בעבודה, אני לא הייתי צריכה לחפש דירה וג׳סטין כבר הלך לעבודה אז החלטתי לחפש לי עבודה חדשה, הישנה קרובה מדי לבית ואני צריכה לשלם ממשהו את השכר דירה..

חיפשתי באתר מודעות דרושים עבודה בשכונה הזו או בשכונה קרובה לזו, למרות שאין לי שמץ איפה אני הולכת לגור..
מוזר שאני בכלל סומכת עליו, הרי כמה זמן אני מכירה אותו? כמה ימים? איך אני סומכת על בן אדם כזה שיכניס אותי לדירה טובה עם אנשים טובים ולחיים טובים?

טוב אני חושבת שאני פשוט סומכת על פי תחושות הבטן שלי, מטומטם אבל זה מה יש. אל תצפו למשהו שנון מילדה שנכנסה לשיעורים בבית ספר במזל פעם בחודש.

מצאתי בר שנראה נחמד בשכונה הקרובה לפה, זה גם טוב כי הוא יחסית ממש רחוק מהבית הקודם שלי וממש לא מסוג המקומות ששני הפסיכים האלו מבלים בהם.
אבל מי יודע? אולי הם בכלל שמחים שנעלמתי..

אבל עדיין זה מסוכן, בר זה מקום המוני. החברים שלהם מסתובבים במקומות כאלו. ואם יזהו אותי? ואם יגידו להם? ואם הם יהרגו אותי?
טוב אולי אני יוצאת ממש מטומטמת, אבל החלטתי לקחת את הסיכון. שוב אני אחזור ואומר, אל תצפו לדברים שנונים ממני.

אני בחורה של סיכונים ואתגרים וזה וואחד סיכון. מתאים לי.

התקשרתי אל הבעלים של הבר שהטלפון שלו היה מצוי בתוך האתר.
הוא קבע לי ראיון לעוד שעה וחצי, אני צריכה להתחיל להתארגן אם אני לא רוצה לאחר וכמובן שאני לא רוצה.

שמתי על עצמי צעיף חמים כי התקרר בחוץ, רשמתי את הכתובת של הבר ואת המספר טלפון של הבעלים של הבר ששמו התברר כג׳ונתן למקרה שיהיו לי סיבוכים בנושא ההגעה.

מזל שהייתה לי המחברת של המסמכים של הדירות, לבחורה המשוגעת הזו אין מחברות או סתם דפים בכלל.
תלשתי את הדף שכתבתי עליו את הפרטים ודחפתי אותו לכיס.
לקחתי את הטלפון דוחפת אותו ועוד איזה חטיף אנרגיה לכיסים שלי גם כן, נעלתי את הבית במפתח שקיבלתי מאוולין והלכתי לכיוון התחנה של האוטובוס.

הסתכלתי במראה הקטנטונת שהייתה לי בתוך השרשרת שלי וראיתי כמה מגעיל אני נראת. זה פשוט מזעזע.
ולחשוב שעל גבי השרשרת רשום:' בשביל שתזכי לראות את הבן אדם הכי יפה בעולם יום יום.' כן בטח, רק אני..

אני מתחילה לחשוב שדג אבונפחה יותר יפה ממני.

הקצוות המפוצלים בקצה השיער הבלונדיני שלי, הפנים העגלגלות והשמנמנות שלי, מבנה הגוף הלגמרי לא דקיק שלי, כל זה? לגמרי אין לאדם היפה בעולם ונחשו מה? לי יש.

עליתי אל האוטובוס לאחר שרצתי אחריו במשך כל הרחוב, הנהג העיוור הזה טען שלא ראה אותי.
ירדתי ברחוב שהיה די דומה לשכונה שגרתי בה פעם.
התנשפתי בהקלה מחייכת לעצמי, מנסה להיראות יצוגית.
כן יצוגית בבר, אני פשוט רוצה שג׳ונתן יחשוב שאני אחראית..
נקווה שהחיוך שלי לפחות שווה משהו ויעזור לי להשיג את העבודה שאני כל כך זקוקה לה.