Sicko

פרק 11

המשפחה של ג׳סטין עוזבים ואנחנו חוזרים מהר מאוד לשגרה הבלתי נסבלת שלנו. ג׳סטין מתיישב מול הטלוויזיה וצופה במשחק פוטבול, ואילו אני במטבח שוטפת את הכלים האחרונים שנותרו.

לאחר שאני מסיימת, אני מנגבת את ידיי הרטובות במגבת של המטבח ואני מכבה אחריי את האור.

״אני הולכת לישון.״ אני מודיעה לו קצרות בעודי חולפת.

״תודה,״ הוא לפתע אומר, מפתיע אותי. ״הערב היה נהדר, תודה שהיית סבלנית כלפי המשפחה שלי ועזרת לי בהכנות.״ אני נאבקת בדחף שלי לעקוץ אותו שעשיתי את כל הבישולים והנקיונות לבד, אבל מבינה שאני לא רוצה לריב איתו אז אני מחייכת אליו. חיוך אמיתי.

״שמחתי לראות את אמילי.״ אני משיבה בכנות.

״גם אני. היא חסרה לי מאוד,״ זו הפעם הראשונה שג׳סטין נפתח אליי כל כך בשלוש השנים האחרונות. אני מתמלאת ברגש שאני לא חושבת שאפשר להסביר, משהו שנע בין אושר לבלבול ופחד.

״גם לי.״ אמילי עזרה לנו המון. היא הכניסה בג׳סטין היגיון ברגעים הכי נוראיים שלנו, וגרמה לזה שהצלחנו להחזיק מעמד ביחד עד עצם היום הזה.

הטלפון של ג׳סטין מצלצל לפתע, קוטע את השיחה הכנה והמרגשת שלנו. הוא מפנה את תשומת ליבו אל הצלצול של הנייד שלו, ועונה לשיחה שהתקבלה.

״כן,״ הוא משיב אל השפופרת, ואני מביטה בו בבלבול. מי לעזאזל יתקשר לג׳סטין באחת-עשרה בלילה? אני מנחשת שזה הבוס שלו. ״בטח, אגיע.״ הוא מנתק את השיחה.

״הבוס שלך?״ אני שואלת, בעוד שהוא קם מן הספה ומכבה את הטלוויזיה. אני מביטה במתרחש בבלבול, לאן הוא הולך? הוא עוזב את הסלון ועושה את דרכו לחדר השינה. אני הולכת בעקבותיו ורואה שהוא מתלבש.

״אני צריך ללכת.״

״לאן?״ הבהלה ניכרת בקולי.

״משהו בעבודה.״ הוא זורק את התירוץ הראשון שעולה בראשו.

״ג׳סטין המוסך שלכם סגור בשעות האלה.״ אני מציינת בכעס. למה הוא משקר לי? זה מרתיח אותי.

״אני הולך, אם יש משהו תתקשרי אליי.״ הוא נועל את נעליו במהירות ולא מספק לי את התשובה שלי. הוא חולף על פניי במהירות, אך לפתע עוצר ומסתובב אליי. הוא נושק לשפתיי קצרות, מפתיע אותי בצעד שלו, ואז חוזר על עקביו ויוצא מהחדר. אני מתעשתת על עצמי ויוצאת מהחדר אחריו, אך לא מספיקה להשיג אותו ונותן לו לחמוק מכניסת הבית מבלי לקבל תשובות למעשיו.