פרק 1

3.3K 127 10
                                    

רגע לפני הפרק:
מכיוון שמתחילה שנת לימודים חדשה, ואני מתחילה שנה  אחרונה במכללה (כיתת יד׳ והוו), אני לא יכןלה להתחייב לפרקים בכל יום.
אני לא הולכת להתחשב על פי כמות תגובות, קריאות או הצבעות. בסיפור הזה הפרקים הולכים לעלות בתדירות קבועה: פעם בשבוע ביום חמישי.
תהנו, קריאה מהנה אתן כל כך הולכות להתאהב בסיפור הזה❤️❤️❤️

---

כואבות לי הרגליים בצורה שאני אפילו לא יכולה לתאר. זה היה לילה ארוך, ועכשיו סוף סוף אני יכולה לנשום לרווחה אחרי שהאורחים הלכו. אני מסיימת לשטוף את הכלים, מניחה את הכוס האחרונה בין ערימת הכלים הנקיים ומתיישרת. החוליות שלי נמתחות וזה מקל קצת על הכאב.

אני גוררת את רגליי הכואבות אל צדו השני של המטבח, מוציאה מהארונית מגבת מטבח חדשה ומייבשת את ידיי. אני כל כך עייפה מכל היום הארוך הזה, הבישולים התישו אותי. כל מה שאני רוצה זה לרבוץ מול הטלוויזיה ולצפות בטלנובלה שלי.

אני מציצה אל הסלון, ג׳סטין יושב שם וצופה במשחק הכדורגל שלו שנמצא לקראת סיום. מצויין. רק עוד קצת ואז הטלוויזיה תהיה לרשותי.

״תביאי לי בירה,״ הוא צועק לי מהסלון לפתע, גורם לי לקפץ במקומי מבהלה. עיניו לא זזות מהטלוויזיה, הוא נראה עצבני. כנראה בגלל שהקבוצה שהוא אוהד מפסידה.

״קח לבד.״ אני יורקת בארס. חזרנו לשגרה. הוריו הלכו לפני כשעה, וכבר אין את המסיכות המזויפות והחיוכים המאולצים. אין את החיבוקים והנשיקות, אין יותר את האילוץ לזייף את האהבה שלנו עד לפעם הבאה שההורים שלו יבואו.

״אלכס,״ קולו מזהיר, הוא מסיט את עיניו מהטלוויזיה ויורה אליי מבט מאיים. אני מגלגלת את עיניי, ניגשת אל המקרר ומוציאה משם בקבוק קורונה. אני עושה את דרכי אליו, מניחה את הבקבוק לפניו, על השולחן, בחוזקה.

״תוריד את הרגליים מהשולחן, הרגע סיימתי לנקות.״ אני מסננת אליו בחוסר סבלנות. נמאס לי מהזלזול שלו אליי, ואני שונאת את זה שאני צריכה להתמודד עם השטויות האלה בכל יום מחדש.

״הבית שלי, החוקים שלי,״ הוא מתגרה בי. ״עכשיו זוזי מהטלוויזיה,״ הוא דוחק אותי הצידה בעזרת רגלו ומחזיר את מבטו אל הטלוויזיה הארורה. אני מציצה אל השעון, הוא מורה על השעה עשר, ואני מחייכת לעצמי. אני מאתרת את השלט של הטלוויזיה מונח על הכרית לצד ג׳סטין, רוכנת ולוקחת את השלט בידי, מעבירה ערוץ.

״השעה עשר.״ היה לנו הסכם שלא משנה מה, מהשעה עשר הטלוויזיה כולה לרשותי. מערכת היחסים הפגומה שלנו מבוססת על חוקים רבים; אנחנו צריכים שעות קבועות לכל אחד מול הטלוויזיה, תורניות כלים ובישולים, תורניות ניקיון. קבענו יותר מידי חוקים, גם לדברים הקטנים כדי שנצליח לשרוד במציאות שלנו אחת עם השני.

SickoWhere stories live. Discover now