בדיוק כפי שהבוסית שלי אמרה, מגיע מלצר מתמלד והוא נצמד אליי. אני לא ממלצרת, אני יושבת במהלך כל המשמרת שלי ומלמדת אותו את התפריט. אנחנו מכירים קצת, קוראים לו בראיין והוא בן עשרים-ואחת. הוא עבר לעיר לפני כמה שבועות, החליט לברוח מכל הצרות שהיו לו בבית.
״אני הולכת.״ אני מודיעה לבוסית שלי כשהשעון מורה על השעה שלוש בדיוק. היא מהנהנת לאישור, אני אוספת את הדברים שלי ועוזבת את המקום.
הדרך חזרה הביתה קצרה יותר, ותוך עשר דקות אני עומדת במפתן הדלת וחולצת את נעליי. אני מסדרת אותן בכניסה ונכנסת הביתה, מוצאת את ג׳סטין יושב על הספה בסלון וצופה בטלוויזיה. אפי מתמלא בריח הבישולים, וכשאני מציצה אל המטבח אני רואה אותו נקי ומצוחצח ושני סירים על הכיריים. אני מחייכת בשמחה, הוא כן הקשיב לי.
״היי,״ אני ניגשת אליו ונושקת ללחייו.
״מישהי חזרה מהעבודה עם מצב רוח טוב,״ הוא מחייך.
״היתה לי משמרת נהדרת.״ אני מושכת בכתפיי, ועושה את דרכי אל החדר. אני משליכה את התיק לפינה אקראית בחדר, מחליפה את בגדי העבודה בפיג׳מה וחוזרת לסלון.
״אכלת משהו?״ הוא שואל.
״לא. ואתה?״
״חיכיתי לך,״ דבריו מפתיעים אותי, ואני רוצה לשאול האם הוא לקח את הכדורים שלו כי פתאום הוא נראה כל כך בסדר. פתאום נגלה לפני ג׳סטין שלי, שאני מכירה ואוהבת. אני נוצרת את לשוני לגבי העניין הזה, מפחדת להתאכזב ושנקלע לעוד ריב.
ג׳סטין מכבה את הטלוויזיה וקם מן הספה. הוא עוזב את הסלון ועושה את דרכו אל המטבח, אני הולכת בעקבותיו והוא מוציא שתי צלחות. הוא פותח את הסירים ואפי מתמלא בניחוח הנפלא של האוכל.
״מה בישלת?״ אני שואלת בסקרנות.
״פסטה בולונז.״ המנה האהובה והקבועה. ג׳סטין הוא לא בשלן גדול, יש לו בערך חמש מנות שהוא יודע להכין. להגנתו הפסטה שלו מצויינת, ולכן אני לא מתלוננת. אני יכולה לאכול את הפסטה שלו ימים שלמים מבלי שימאס לי, הטעם שלה אלוהי.
הוא ממלא את הצלחות שלנו, בעוד שאני עורכת את השולחן. אנחנו מתיישבים זה מול זו ומתחילים לאכול.
״הפסטה הזו אלוהית,״ אני ממלמלת בפה מלא, ומנגבת את הרוטב שעל סנטרי. ג׳סטין מחייך ותוחב עוד פסטה לפיו. ״אני יכולה להתרגל לזה בקלות שתהיה בבית כל היום, תבשל את הפסטה הזו ותנקה את המטבח.״ אני מתלוצצת.
״חבל שאנחנו צריכים לכסות את החובות שלנו, ולהתבטל בבית זה לא הפתרון.״ הוא משיב בקרירות שמבלבלת אותי לרגע, אני מחפשת בעיניו את ג׳סטין שלי ולא מוצאת אותו. אני מוצאת את ג׳סטין שאני מתעבת.
YOU ARE READING
Sicko
Fanfiction״לקחתי את הכדורים ולא כי רציתי, עשיתי את זה בשבילך, כי אני אוהב אותך ולא רוצה לאבד אותך בגלל חוסר שפיות.״ שלוש שנים קודם לכן, ג׳סטין ואלכס איבדו את כל מה שהיה להם. את כל מה שהם בנו, מה שריסק את הזוג לחלוטין. מכאן, אין יותר לאן ליפול. הזוג נמצא במעמ...
