המשמרת מרגישה אינסופית. המסעדה עמוסה עד שעת הסגירה, ועד שהלקוחות האחרונים עוזבים השעה כבר אחת בלילה. אני כל כך עייפה, כפות רגליי שורפות ואני משתוקקת ללכת לישון.
אנחנו סוגרים את המסעדה במהרה; עושים את כלל המטלות, ולאחר שאנחנו מסיימים אנחנו מתיישבים לסיגריה אחרונה לפני שכל אחד הולך לדרכו.
״אלכס, את יותר ממוזמנת להצטרף.״ ג׳וסלין קוטעת את חוט המחשבה שלי. אני ממצמצת מספר פעמים, מנתקת את מבטי מהסגיריה שבניתי בה זמן מה, ומביטה בה.
״להצטרף לאן?״ אני שואלת בעייפות.
״ל׳פנסי׳, יש להם בירות ללא תחתית.״ היא משיבה לי כמובן מאליו.
״תהנו לכם.״ זו התשובה היחידה שאני מוצאת לענות להם. אני אוספת את דבריי, נפרדת מהצוות ועוזבת את המקום. אני כל כך רוצה לישון, ורק משתוקקת לרגע שבו אני אזרק על הספה של בראיין.
לפני שאני עוזבת אני שומעת את ג׳וש ממלמל משהו לג׳וסלין על כך שהיא סתומה ואני בחיים לא אצא איתם כשבראיין לא נמצא איתי. בצוות החלו לרוץ שמועות ולעלות שאלות לגביי ולגבי בראיין, כולם תוהים מה הסיבה לכך שברוב המשמרות אנחנו באים ועוזבים ביחד.
גם באחת המשמרות, כשהוא סיים לפני הוא אמר שייראה אותי בבית מה שהסגיר אותנו שאנחנו גרים ביחד. אני לא מתביישת בזה, אבל כן מעוצבנת שהצוות דוחף את האף שלו לעניינים שלא שלהם. אני אוזרת את כל האנרגיות שבתוכי שלא לעקוץ אותם ונוצרת את לשוני.
אני מתקדמת לאורך הרחוב, וכמו בסופו של כל יום שואלת את עצמי האם התקדמתי עוד קצת בחיים שלי מהיום שלפני. לאחרונה נהיו לי הרבה תהיות ושאלות לגבי העולם ולגבי עצמי, ואני שונאת את זה.
הטלפון שלי מתחיל לצלצל ומסיח את דעתי. אני נושפת את העשן של הסיגריות מריאותיי, ושולפת את הטלפון מהכיס. אני מחליקה את האצבע שלי על מסך הטלפון, בלי לבדוק מי מחייג אליי וכשאני רואה את השם לבי הולם בחוזקה.
״אלכסיס,״ השם שלי מתגלגל על לשונו בצורה שדוחה אותי.
״מה אתה רוצה ג׳סטין?״ אני כל כך עייפה ולא מרוכזת עכשיו, שאני לא בטוחה האם אוכל לנהל איתו שיחה נורמלית. למרות שהשיחות עם ג׳סטין אף פעם לא היו נורמליות, האמנתי שנוכל לנהל אחת כזאת אחרי התקופה הארוכה הזו שיש בינינו נתק מוחלט. חבל שיש לו את התזמון הכי גרוע בעולם, והוא מחליט להתקשר אליי בפאקינג אחד וחצי בלילה.
״קצת לדבר.״ אני שומעת שמץ של הומור בטון שלו, ואני לא אוהבת את זה. אני מפחדת להאמין שהוא שיכור, אבל המחשבה הזו כל כך סבירה.
YOU ARE READING
Sicko
Fanfiction״לקחתי את הכדורים ולא כי רציתי, עשיתי את זה בשבילך, כי אני אוהב אותך ולא רוצה לאבד אותך בגלל חוסר שפיות.״ שלוש שנים קודם לכן, ג׳סטין ואלכס איבדו את כל מה שהיה להם. את כל מה שהם בנו, מה שריסק את הזוג לחלוטין. מכאן, אין יותר לאן ליפול. הזוג נמצא במעמ...
